הי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני יודע שצריך להיות סבלני ולתת לזמן לעשות את שלו. לפעמים בא לי שימציאו כבר איזה תרופת קסם שמוחקת את העבר,פשוט לשכוח מזה כבר. שלשום עשיתי צעד שבעיניי כרגע נראה טיפשי ,חזרתי אל המקום ההוא לאחר 17 שנה,המקום נראה אותו דבר כלום לא השתנה. הלכתי לשם באותה הרגשה כאילו עכשיו אני חייב ללכת ושהם מחכים לי שם. אני פשוט לא יודע מה משך אותי לעשות את זה אבל כבר יומיים שאני במצב רוח דיכאוני , אין לי חשק לכלום פשוט מרגיש נורא. מה עושים אני מתחרפן אני מרגיש שאני עושה שטויות ומצד שני מרגיש שאולי זה יעזור לי להתרפא.... לילה טוב....
מה שאתה מתאר הוא בלבול אין סופי של נפגעים: מצד אחד עושים דברים שלא מובנים ומצד שני אנו יודעים בוודאות שאנו לא רוצים זאת... מה שגורם לנו לעשות דברים זה ההלם והתגובה שפיתחנו בגללוועד שלא נשנה את התת מודע שלנו ההתנהגות תישאר אותו דבר... הטיפול כרגע מציף לך את העבר ומחזיר אותך לאותן תחושות שאתה חייב ללכת למקום ההוא... אני מאוד מבינה מה שאתה מתאר גם אם אין לי את המילים הנכונות להסביר כי גם אני חוויתי כך (-אשתף בפעם אחרת) תתמיד בטפול ותראה שינוי בהצלחה
אני מאד מזדהה ומבינה את הצורך הזה ללכת למקום שבו הדברים קרו. במובן מסויים אני מאמינה שלמרות ועל אף הכאב הגדול שכרוך בלעשות את המעשה וללכת לשם, יש במעשה הזה גם מן שחרור, ותחושה של החזרת השליטה אלי, כי אתה נמצא במקום שבו קרה לך הרע מכל, ואתה יוצא משם כשכבר לא קורה לך כלום. כלומר זוכרים מה קרה, אבל תחושת האיום של המקום הזה יורדת..... כך שלדעתי זה לא שטויות אלא חלק מהתהליך שנעשה הפעם מיתוך בחירה שלך למרות שיש בו שחזור של הרגש שהרגשתה אז, ובעיקר שינוי כי אתה כבר לא ניפגע יותר. ובאשר לזכרון. אי אפשר למחוק או לשכוח, אבל אפשר ללמוד לנהל אותו טוב יותר ובעיקר אפשר ללמוד לחיות את החיים לצד הפגיעה ולא לחיות את הפגיעה ויש הבדל עצום בין השניים. שלך - מציאות אחרת שלך - מציאות אחרת
אני יודע ובכול זאת זה קשה מאוד הדחקתי את זה כל כך הרבה שנים ופתאום כשפתחתי את זה ודיברתי על זה אני פתאום קם והולך אל המקום הזה שבו עברתי את הזוועה הזאת ,מה נסגר איתי? אני צריך לעשות דברים לאט לאט ולא לעשות מהר דברים אני פוגע בעצמי מקווה להשתלט על זה.
אני לא מכירה שום תרופה שמוחקת את העבר שמעתי על טיפול חשמלי באלקטרודות שאמורות"למחוק זכרונות" לא שמעתי שזה באמת עבד כי אם זה היה נכון תאר לעצמך איזה תור ארוך היה משתרך,,,,,,,,,, לחזור לזירת הארוע אינו צעד טפשי גם אני עשיתי זאת בעבר הרחוק כדי לראות אם ארגיש שוב את התחושות והפחדים שהיו בעבר , נכון שעלו לי תמונות קשות (פלאשים)וראיתי בעיני את מה שעבר שם , גם הרגשתי התקף חרדה,לקח לי כמה ימים להבין שאין יותר איום עלי באותו מקום שזה רק בזכרון שלי,עזר לי להבין שאני כיום במקום אחר ולא עוד חסרת אונים אתה חושב אולי שתוכל לשים את עצמך במקום של ראיה מהצד? לראות שאינך עוד חסר אונים ונתון למרות של מי שעשו בך,,,,, להבין שאתה מרגיש וחווה את מה שקרה לך פעם וזה לא מה שאתה? ברור שזכרונות עולים עם המון כאב , זה חלק בלתי נפרד מהטיפול ליל מנוחה בלי חלומות
