סמויה יקרה

אני מאוד כואבת איתך את הכאב הזה שאנשים פשוט אילמים ולא שמים לב לדברים שא"א לא לשים לב אליהם... אני פה בשביל לשמוע ולהיות איתך הכי קרוב.. תודה על העידוד לקבל תמיכה ועל החיזוק ללכת להתלונן עליו, אבל אני ממש לא יודעת מה לעשות- אחותי עדיין לא יודעת מכל הסיפור הזה ואם היא תדע אני לא יודעת איך דברים יסתיימו... ההורים שלי לא תומכים רגשית וכלכלית אבל אכן מאמינים לי. המצב כרגע הוא כזה: אני לפני כמה חודשים התקשרתי אליו ואמרתי לו שבמקום שאני נמצאת אני לא רוצה לראות אותו, הוא טען שהמציאות מחייבת שניפגש אז אמרתי לו אז תדאג שלא הוא ממש התרתח והחל לקלל ולדבר במילים גסות ומאז נוצא ניתוק במשפחה שלנו- הוא מוכר לאחותי סיפורים כמו: שתמיד שהם מגיעים אלינו- אנו נועלים את הדלתות (הוא מתכוון אלי שאני נועלת את הדלת של חדרי כשהוא מגיע) וכן שאמא שלך (שלי) לא מתקשרת - אכן אמא שלי לא מתקשרת לאחותי, זה הסיגנון שלה, זה אכן מעצבן אבל לעשות נתק כזה בשל כך?! אחותי מאמינה לו כי זה דברים אמיתיים שקורים, אבל היא לא חושבת למה זה קורה ולא שואלת רק עושה ברוגז וזהו. הוא השיג את המטרה שלו- הם לא בקשר איתנו כך הוא מקיים את ציוויי לא לראות אותו וכן הוא נוקם בי בכך שגורם קרע במשפחה וג' הוא לא סיפר לאחותי למה אלא הוא מסובב אותה בכף ידו ומפעיל עליה מניפולציות... את פיצצת את הסיפור שלך? מה קרה? איך את כיום? איך זה משפיע על בעלך וילדייך?

קודם אלייך, בקשר לאחותך: אז הגיע הזמן שהיא תדע את האמת , עם מי היא חיה הגיע הזמן שגם היא תחליט החלטות, מה היא תעשה עם זה- זה כבר שלה מאמי! לא בידיים שלך. בך הוא פגע שהיית בת 15, 16וצריך להיענש. מבינה את הפחד שלך ממהומה במשפחה, זה מאוד לא קל. גמני פחדתי להיחשף עם הסיפור שלי מהעבר ושאימי לא תדע פן תשתגע. ויודעת מה? היא ממש לא השתגעה, להיפך חייה ממשיכים כרגיל. אז אם כך, חיי ממשיכים בלעדיה. אין מה לעשות. לצערי אין לנו שליטה על האחרים. אבל האחריות והשליטה היא על עצמנו. והגיע הזמן שתקחי אותה!!!! אני חיכיתי יותר מידי שנים מיותרות. שתקתי. יכולתי גם להעניש את הבנאדם. אבל הייתי ילדה. גם בגיל 18 שתקתי וגם בגיל 20 וכך הלאה. עכשיו זה מאוחר מידי. את לא רוצה שזה יקרה לך גם. האדם שאחותך חיה עימו הוא מניפולטיבי וערמומי. מאוד קשה להתגונן מפני זה אני מבינה אותך כמו שאמרתי, יקרה יש גורמים כמו 1202, שיכולים לעזור לפעול, עוד מהיום, רק תרימי טל', בעילום שם, להתייעץ ואולי גם אחכ להגיע פיסית למרכז סיוע.. את יכולה לשנות את המצב בו את נמצאת אם הוד רוממותו ה-נשיא קצב (לשעבר) נכנס לכלא על מה שעשה.. על אחת כמה וכמה "הדוד" הזה שלך. הגיע הזמן שמישהו יפעל וישים אותו במקום הראוי לו- בכלא!! שם מקומו. אבל שזה יתחיל לקרות עלייך להתחיל להתלונן. ובתור התחלה, פני בעילום שם , את לא חייבת להזדהות בכלל!! וזאת זכותך!! לכי תדעי אולי עוד נשים שאינך יודעת נפגעו ממנו גם, ויחזקו אותך בצדקתך? החיים מלאי הפתעות אני מאחלת לך המון כוחות להתחיל לפעול נגדו המון בהצלחה!! ואל תפחדי, החוק לצידך, תראי מה קרה בסוף לקצב.. אגב, לגבי הסיפור שלי זה סיפור ארוך "היסטוריה", אני כבר לא מתעסקת בו. אני..מנסה כזה לטפל בעצמי ולהמשיך קדימה בחיי. יש דברים בהם אני מרגישה תקועה, שלא מצליחה לפצח את המעגל ויש דברים שאני דיי מופתעת מעצמי.. אולי בהמשך אספר לך יותר על סמויה. בעצם , בקיצור סמויה נפגעה כאשר הייתה ילדה קטנה.. ושתקה ושתקה ושתקה. רק לאחרונה סיפרתי במשפחה את הסיפור שלי ועכשיו כולם יודעים ולא אכפת לי!!

מדוע הורייך מטאטאים הכל מתחת לשטיח? פוחדים מקרע במשפחה שאחותך לא תתגרש אולי מה יגידו אז הם מנסים להראות "עסקים כרגיל" וכל זה בא על חשבונך! האם ההורים מהמגזר הדתי, סליחה שאני שואלת... אין שום סיבה שבעולם שתשאי את התיק הכבד הזה לבדך על גבך! עכשיו אולי את לא מודעת אבל המחיר שכל זה עתיד לגבות ממך ההדחקה, ההסתרה הכאילו כלום לא קרה... מכירה את זה מקרוב כך אימי נוהגת יש סרט מדהים "לאהוב את סופיה" משוררת וזמרת רוק נון קונפרמיסטית שהדרדרה לסמים ולזנות ולמרות זאת, אימה תומכת בה בכל!! ולא מנסה לטאטא מתחת לשטיח.. ואומרת בעברית עילגת: זה כוס שבור... בדרכ שכוס יקר נשבר, מיד מצטערים שזה קרה, לא משלימים עם זה אז לוקחים את זה ומנסים מהר להדביק , שאף אחד לא ישים לב, ומחזירים למדף" אבל הכוס היא שבור! לגביי הבת שלי: " היא כוס שבור.." " אני אוהבת את הכוס הזה!" " אני לא רוצה שאף אחד יזרוק את זה!" " זה שלי! הכוס שבור הזה.." וכך להרבה דברים בחיים, כפי שאת רואה במשפחות שלנו לא ממש אוהבים כוסות שבורים, מייד מנסים להדביק והחזיר חזרה למדף. אבל הכוס כבר נשבר! במקום להשלים עם זה ולהמשיך קדימה גם עם "הכוס השבור" אצלנו מטאים תזכוכיות מתחת לשטיח.. סמויה