אני לא רעל

אבל ככה זה קורה תמיד. "תדברי" "תגידי" "את רעה, מסריחה, פויה, רעל, מכשפה, מגעילה, מגיע לך, תפסיקי לעשות מעצמך מסכנה" גם לי כואב. כן, יש לי את הצרכים שלי. ואת המילים שלי. ואת הדמעות שלי, ואת הלילות ללא שינה, ואת המלחמות. ואת הזכרונות. ואני ילדה קטנה ומפוחדת. אם אני לא אעמיד פנים שאני גדולה וגיבורה לא יהיה לי כלום. אני אאבד הכל. אבל אני מפריעה, לא שייכת. אז הולכת. עוד פצע שורף.

פיה יקרה מאוד מוכרות לי המילים שכתבת...מוכרות עד כאב...יודעת גם כמה קשה להעמיד פנים של גדולה..לשחק בכאילו שהכל בשליטה...ומזדהה היטב עם הפחד של לאבד הכל.. מקוה שתמשיכי לכתוב כאן דמעה

http://www.sitefights.com/community/graphics/fancyparrot/MyFaery_Stuff/hug_20a_20fairy_20blinkie.gif דמעה

לנו או לעצמך? את מי את מנסה לשכנע? אגב רעל בכמות קטנה ובמינון נכון הוא סם מרפא בייחוד עקרון ההומאופטיה מבוסס על זה... שולחת נשיקות וחיבוק ענקי.

אני כבר לא יודעת כלום. הייתי משוכנעת שההודעה של שחף מכוונת אלי. מרגישה רע. חושבת שנכנסתי לעוד סיבוב של דיכאון. קמה כל יום מוקדם. מארגנת את הבנות לביה"ס וחוזרת לישון אלא אם יש לי פגישה. מחכה לשיחה מהפסיכיאטרית שלי אם להעלות מינון בתרופות. בהתחלה חיכינו קצת שיעבור. אבל 10 ימים אחרי כשצריכה לארוז בית ולכתוב במרץ ולהכין קורסים? יכולה להודות לכמה אנשים על זה... אפשר להרים מישהו אנונימי על לשון הרע? ואם עומדות לי ההגנות של "אמת דיברתי" "אינטרס ציבורי בפרסום"? ולמען הסר ספק מתכוונת לאותו מקרה שעלה לכותרות לרגע וירד מהר. רק לי נפתחו כל הפצעים ומסרבים להגליד.

אמרת דברים שעל ליבך הכאב הוא אוטנתי, ויש מקום ליחודיות... שלחתי לך מספר מיילים אגב, מניחה שהיית עסוקה.

בדקתי שוב עכשיו. לא קיבלתי אף אחד. (אני לא כזאת, אם כותבים לי אני מייד עונה)

פיה את לא רעל.... לא מכשפה, רעה או חלילה מגעילה... אלו מילים קשות... ולא נכונות לגבייך... את כואבת .... הילדה הקטנה שמפחדת... אנחנו כאן עבורך גם כשקשה אידה