כאילו נכתב עלי

כאילו נכתב ממש על מה שקורה לי... מאחורי דלתות יהודה פוליקר "סגרתי את עצמי מאחורי דלתות בין אלף מחשבות וארבע קירות החופש הוא חלום שקרתי אין חיה כזאת כלבים משוגעים נובחים בתוך ראשי רוצחים מטורפים מסתובבים חופשי האושר כבר לא גר פה אל תקחי את זה אישי פתאום נכנס בי שגעון ויש בי פחד אי אפשר ביחד ואי אפשר לבד אני רואה אותה מולי מהחלון מהראי וכבר מזמן געגועים הורגים אותי שכבתי על הגב באגרופים קפוצים בקשתי לעצור אבל כולם רצים הבית הוא מקלט של חלומות שמתנפצים והחיים הפכו הרגל לצג הפחד אי אפשר ביחד ואי אפשר לבד אני יוצא מדעתי זה לא נשמע לך אמיתי אבל עכשיו געגועים הורגים אותי פעם כן פעם לא מה מושך אותי ללכת מפה ומה מושך אותי לבוא פעם כן פעם לא אומץ לב הוא כמו הפחד עצמו זה בגללי או בגללך ואת אומרת לי אף פעם לא ידעת לשקר ואת אומרת רציתי לחבק אותך יותר חלמתי ששקעתי אל קרקעית הים אני באזיקים נופל מראש סולם רוצה לצעוק הצילו תעצרו את העולם כלבים משוגעים נובחים בתוך ראשי רוצחים מטורפים מסתובבים חופשי האושר כבר לא גר פה זה לא נשמע לך אמיתי אבל געגועים הורגים אותי פעם כן פעם לא מה מושך אותי ללכת מפה ומה מושך אותי לבוא פעם כן פעם לא אומץ לב הוא כמו הפחד עצמו זה בגללי או בגללך ואת אומרת לי אף פעם לא ידעת לשקר ואת אומרת רציתי לחבק אותך יותר ואת אומרת לי אף פעם לא ידעת לשקר ואת אומרת.." דמעה

יהודה פוליקר כותב מדהים חוצב ממעמקי ליבו, מילים של כאב שותתות דם מקווה שיבואו אלייך ימים מתוקים , קלים מאושרים יותר... כמו בקליפ הבא... http://www.youtube.com/watch?v=SB2tYYYlwMc

התחושות בשיר הן נוראיות, הכאב שם מרסק כל חלקה טובה בלב. ואני מבינה עד כמה את פוחדת. ובכל זאת מיתוך מה שאני יודעת, צריך המון אומץ וכוח כדי להודות שמפחדים, ויתר מיזה, אין אף אדם שלא מפחד, יש רק אנשים שיודעים להתמודד ולהתיידד עם הפחד, וזה עושה את כל ההבדל, כי כשהפחד לא מאיים כל כך, אפשר לתת לו מקום וגם להגיד לו אחר כך, סתלק מכאן..... הפחד הוא מנגנון טוב שנועד להגן עלינו, הוא מתריע כשמסוכן. אנחנו צריכות ללמוד להבחין בין סכנה שקיימת עכשיו בהווה, לבין סכנה שהיא זכרון של פחד וסכנה מהעבר..... מאחלת שיבואו ימים טובים, ורגועים יותר במהירה. שולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת