נמאס לי מהכל - טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מרגישה שאין לזה סוף שכל הזמן יש משהו חדש עוד מכה עוד בעייה מנסה לכתוב ולא יודעת איך לנסח מה ... נשרפת כואבת ובעיקר פוחדת אלוהים יודע מה היה שם אני זוכרת רק את הפחד אני חיה ברמות סטרס שהיו משגעות פיל מצטערת מרגישה שאני בסרט של היצקוק תעצרו את הגלגל אני רוצה לרדת סליחה אוהבת אותכן
מבינה אותך מאד ויודעת לגמרי על מה את מדברת. הפחד הוא מנגנון הגנה ששמר עליך שם ועכשיו הוא רק הזכרון מישם, מזכיר לך שהוא היה שם. בין אם תזכרי וגם אם לא, מה שהיה היה, זה בלתי הפיך וגם לא יחזור שוב. הכאב הוא בלקבל ובלהשלים עם זה, ואין ברירה, בוף זה יקרה, כי אין ברירה אחרת, כי אי אפשר לשנות את מה שכבר היה ומה שכבר קרה. גם אם תאמיני שכלום לא קרה וכלום לא היה, זה עדיין יהיה בלתי הפיך. קומי יקרה ותאמיני באישה המקסימה שאת. מי שאת היום יגבור על כל מה שהיה שם כי את מקסימה בזכות ולא בחסד, ומה שקרה שם לא יכול לשנות את העובדה הזאת. זה לא שינה את העובדה שאני אוהבת אותך ומברכת על הזכות להיות איתך ובשבילך וגם לצידך. אוהבת ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת
אף פעם לא חשבתי שאני לא מקסימה אני יודעת ותודה גם את הסטרס הורג אותי הרמות של הפחד רק גדלות מה שהיה שם לא היה פשוט ומרגע לרגע אני מבינה שזה היה ענק אפילו ברור שזה היה וזה לא עכשיו למרות שעדין מרגישה שעוד רגע הוא יהייה כאן לגמור אי תי חשבון אבל אני אספר הכל והוא יכול למותצ עם הוא עדין לא .....
כמו שאומרים הפסיכולוגים " הכל מראה שהטיפול עובד" נכון שזה מרגיש כאלו לעולם זה לא יגמר אבל זה כן ואי אפשר בלי כל הטלטלה הנוראית הנפשית והרגשית רק מפני ששם זה זכור שם זה כואב זה לא משהו פיזי רק הלב והנשמה בוכים איתך מאמי
