לא ככ קשור לפה אבל..
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
רציתי לשתף במשהו בקשר לבן האמצעי שלי נעלבתי בשבילו הבן של השכנה גדל עם שני הבנים שלי כמו אחים הם רגילים זה לזה משהם קטנים תמיד יחד כמו בן בית פה השנה העברתי אותו לביהס השני בו הבן שלי השנה לומד בבית הספר הזה בו לומדים אחיו הגדול והילד של השכנה לשמחתי ההעברה הייתה טובה משום שהילד חש ביטחון שיש את אח שלו שם והחבר.. והם נוסעים יחדיו בהסעות, והוא רואה ילדים שמכיר.. וגם משחק איתו בהפסקה.. וזה חיבור טוב הילד שלי האמצעי , זה שבילנו איתו שנים ראשונות במכון להתפתחות הילד הוא קצת (הרבה) ילד שונה אי אפשר להסביר במה, אבל הוא שונה ולאו דווקא לרעה! פשוט ילדים בגיל הזה דוחים כל מה ששונה מהם, גם אם זה לטובה! אז בבית-הספר הקודם היו בעיות והעברתי אותו משם כי לא טיפלו בזה כראוי. הוא ילד שצמא מאוד לחבר! אבל מאוד! אתמול דיברתי עם הבנים, לפני השינה והבן אמר לי ש ט' הבן של השכנה (החצוף הקטן הזה!) מתנהג אליו מגעיל סתם ככה דוחה אותו ואומר לו "אתה לא חבר שלי יותר!", לא רוצה לשבת לידו בהסעה וקורא לו בהזדמנויות שונות דפוק ומעצבן. נכון, הוא ילד שונה אבל עדיין לא דפפוק, להיפך ברמה הוא תמיד מעל חבריו , גם בביהס למדעים ששם הרמה של הילדים מראש הייתה גבוהה, (היה סינון) ובכז הוא היה מעליהם ושונה והמורים יודעים את זה כבר מזמן..וגם אמרו לי כל הזמן (אבל זו גם בעיה בפני עצמה) איך מאתגרים אותו לימודית. מאוד השתעמם שם מהחומר..והיה מסתובב כל הזמן בחוץ ולא רוצה להיכנס לכיתה ובלאגן שנה שעברה, חבל על הזמן! ועם זאת, למרבה הפלא ציוניו תמיד מצויינים ומבחינתו פחות מ100 גם אם בכמה נק' הוא "נכשל".. חחח (: איזה ילד! אני הייתי בשוק שככה הוא מתנהג אליו, ילד שגדל אצלינו כאח, ו..בא לכאן לשחק איתו כל הזמן. לא חשבתי לרגע שדחייה תבוא דווקא מהכוון שלו!! חשבתי שהוא יעזור לו להשתלב והוא כבר בכיתה ד'..חשבתי שהוא בוגר יותר. הבן שלי בכיתה ב' ומחפש דווקא את חברתו של הגדול כי הוא לא מוצא שפה משותפת עם בני גילו. ועכשיו "הגדול" פוגע בו וזה לא לרוחי ואני לא רוצה רוצה שהוא ישחק איתו יותר, לא מוכנה שיקרא לו דפוק ויעליב אותו , אני אדבר עם אמא שלו! שתרחיק אותו מאיתנו לצמיתות. לא מתאים לנו חבר שכזה. אף אחד לא מכריח אותו להיות חבר של הבן , כמובן, אבל כשמשעמם לו אז הוא בא לכאן, לחפש את חברת הבנים שלי.. כי למזלי הבנים הם תמיד כמו חברים, יש להם זה את זה והם תמיד ביחד, הפרחחים.. אז אנחנו לא ממש זקוקים לו, להיפך הוא זה שזקוק ורוצה כל הזמן לבוא לכאן כי אין לו אח והוא בודד נורא אחהצ.. ובחופש הגדול.. ותמיד נדבק לפה בעיקר שאני עושה פעילויות לבנים בריכה, פיצה, נסיעה לפארק וכל מיני, לא חסר.. \תמיד אנחנו מצרפים אותו בכל.. מכל מקום, אני לא מוכנה שהוא יתנהג כך לבן שלי יש גבול לכל דבר גם ילדים מסוגלים לפגוע והילד שלי הוא מיוחד ורגיש מאוד וכמובן נעלבתי בשבילו והופתעתי שזה בא דווקא מהכוון שלו שחשבתי שהוא שומר עליו ועוזר לו להשתלב בבה"ס החדש.. מסתבר שהוא דוחה אותו ופוגע בו מילולית. מי יודע , אולי זה מה ששומע בבית כי אנשים מהצד מודעים לשונות שלו ואולי מקנאים סמויה
כמה שדאגתי אבל.. הבן שלי לא פריאר! היום הוא הוא התעמת איתו כמו גדול, בהסעה , בדרך הבייתה והעמיד איתו פנים מדוע הוא קורא לו דפוק מאחורי הגב שזה אינו ראוי! וגם הבהיר לו נחרצות, אם כי הפליל אותי " שאמא לא תרשה שתיכנס אלינו הבייתה, אם אתה תכנה אותי ככה!) אז הילד השני דיי נבהל וחזר בו ונשבע שהוא לא אמר דפוק וגם לא מאחוריי הגב ואני אישית פעם שמעתי אותו בקטע של עצבים מכנה אותו כך בחצר. אבל לא משנה, נראה לי שהמסר הובהר, והוא יחשוב פעמיים מעתה והלאה אם לכנותו כך... גם ברגע של עצבים. כי אני דיברתי עם הילד שלי אתמול ואמרתי לו שאין לאף אחד, גם לא לחבר שום זכות לכנות אותו כך, גם לא מאחורי הגב (האח הלשין..). ועם הביטחון הזה היום הוא העתמת עם הילד השני כמו גדול, ודיבר איתו לעניין , לא התערבתי אפילו. וההוא, ליווה אותו פתאום בהסעה, ישב לידו, עזר לו.. כמו שצריך!! (:
שמחה בשבילך שבסוף זה הסתדר, ואפילו כל כך בקלות. שמחה שהילד עשה את זה בעצמו ובכוחותיו שלו ובעיקר שידעת לתת לו מספיק בטחון לעשות את זה. זה באמת מאד מאד מרגש. שלך - מציאות אחרת