משהו קרה..ט'

ובכן יום שישי רגיל כזה, שקט אחרי נופש באה השלווה ו..פתאום ככה לא צפוי טל' מאחותי(מנישואין שניים של אימי) שכבר חודשים לא בקשר "היי אחות!" מה נשמע? היא בוכה "מה קרה?" קצת מביך אותי לדבר על זה אפילו הזוי "זה בקשר לאמא" "משהו לא בסדר איתה לגמרי בחודש האחרון והיא מוציאה הכל עליי" אחותי אומרת שהיא מתנהגת כמו "חולת נפש" חוטפת עצבים עליה בטירוף הפעם סילקה אותה מהבית! בויכוח אחותי ממש פחדה ממנה הפעם פיזית! והסתלקה לחברה עכשיו במקום בטוח אחותי אומרת שאי אפשר לשמוע את הקללות שהיא מקללת אותה בשעת ויכוח על נקיונות הבית "הלוואי שתיקברי!" שתישרפי שתידרסי אני אפילו לא ינקה את הקבר שלך! ועוד ...ועוד.. זה הולך ומידרדר וכל זה בצרחות עליה אחותי כמובן לא רגילה לכך כי אימי אףפעם לא התייחסה אליה ככה ופתאום היא נחשפה לצד האפל של הירח והיא לא מתכוונת לשתוק אלא להציף את הבעיה רק שמרגישה שלא מאמינים לה אבל אני כן מאימנה לה! \ואמרתי שאין לאפחד זכות לדבר אליה ככה להפחיד אותה גם לא לאמא אחותי ציינה שהיו לה חיים לא פשוטים ואני אמרתי שזה עדיין לא סיבה! ושאני חושבת כבר יותר מידיי על כך שיש לי הרגשה שהיא סובלת מהפרעת אישיות שזה בעצם תמיד היה ככה מאז ומעולם ולא טופל כי בלי קשר לחיים הקשים שנהיו לה אחרי ההתבכות עם אבי עוד הרבה לפני אחותה פעם התוודתה בפניי שכילדים הם היו פוחדים ממנה פחד מוות מהמסוגלות שלה עוד כילדה ו..יומאחד אימי בעצמה סיפרה לי שהייתה ילדה רבה עם ילדה אחרת למטה, בשכונה ואז היא לקחה בקבוק זכוכית ודפקה לו אותו ברגל ופתחה לה את הרגל בצורה כה רצינית ואימי עד היום לא מתחרטת על זה אלא מתענגת על תחושת הניצחון ותבוסת הקורבן שבא לריב איתה.. אחותי אומרת שהיא חושבת שהיא כל הזמן צודקת! ולא רואה שהיא מזיקה! ואני אומרת לה שמהפרעת אישיות הסובבים סובלים לא בעל ההפרעה וכך היא אימי שאני חושבת שיש קווים פסיכופתיים באישיות שלה שאפחד לא רואה רק הקורבן ואני מזמן ידעתי ועכשיו אחותי נחרדת לדעת והיא כולה מפוחדת ואמי ממשיכה כמובן להתנהל כרגיל "באמונה שלה" לא מודעת לכך שכולנו סובלים ממנה ו..עוד משהו מעוות: אחותי השנייה (יש לי שתי אחיות מנישואין שניים) עכשיו היא "הנבחרת" שלה המועדפת שלה. תמיד היה לה דפוס כזה שהיא בוחרת במישהו מועדף ובמישהו אחר שנוא! אז אחותי ההיא עכשיו זוכה ממנה ליחס חם, למתנות, כסף עזרה ומה לא ואחותי השנייה, זאת שמתלוננת עכשיו בתפקיד השנואה כמוני ושמה לב לזה שרק אותם היא רואה (אתאחותי והתינוקת שלה) ורק איתם היא בקשר לא פלא שלא התראנו כעל החופש הגדול, בכלל לא אכפת לה. ובכלל זה נורא מעוות כל מה שקורה ואני שמחה שאחותי מציפה את הבעיה ולא שותקת. וגם אני ייתן את הקול שלי. אמרתי לה ליזום שיחה עם אחותה הגדולה של אימי. להסביר לה את ההידרדרות. נראה לי שצריך לשכנע אותה לקבל טיפול. ונראה לי שגם תרופתי בגלל העצבים שלה. זה לא משהו מהיום. והכי קטע איך ככה מסתירה את הכל מכולם ומקסימה את כולם , ככה היה גם בילדות שסבלנו ממנה ומהאלימות שלה. וגם המילולת, הנפשית . רק עכשיו אחותי שמה לב לזה. צר לי שהיא נפגעת ואמרתי לה שהיא צריכה לעזוב את הבית, היא כבר בת 22 ובמקביל לנסות לשכנע ולהביא אאת אימי לטיפול כי נראה לי שכל זה נובע מהפרעת אישיות שתמיד הייתה לה. לא מחלת נפש, כיא היא לא חולת נפש היא שפויה שיכולה לשגע פילים ולסובב על האצבע הקטנה הרבה אנשים וגם חכמים. לא כדאי להתעסק איתה בכלל. היא מתוכחמת מידי. אבל היא צריכה טיפול. משהו לא בסדר. תמיד היה לא בסדר אני..לא יודעת לאן כל זה יוביל כי מאז ומעולם הייתה שתיקה במשפחה סביב העניין הזה והאלימות כולם ידעו ושתקו ועכשיו אחותי ואני צריכות לעשות משהו היא לא יכולה לבד אבל יש לה אותי ולי יש כוח הבעיה שזה מגיע לאימי צריך הר-ב-ה כוחות! אבל אני מוכנה להכל מקווה שנצליח להשיג לה את העזרה המתאימה היא בכלל לא רואה שיש לה בעיה זה כל הבעיה... נראה מה יתפתח אני בינתיים בסטנד ביי מחכה לעדכונים מהשיחה עם אחותה הגדולה של אימי וגם טיפה שומרת מרחק שומרת עליי שלא אפגע מכל זה עוד פעם.. צריכה להיזהר.. סמויה

עצמך שלא תיפגעי עם כל הרצון לעזור לאחרים לאחותך לאמא שלא תישכחי את עצמך שלא תהפכי להיות סמוייה מעצמך . יקרה אוהבת ומחבקת לכוחות

הדבר האחד שאני יודעת מיתוך ניסיוני הוא שאם אדם לא מרגיש שיש לו בעיה אלא מרגיש שהוא מושלם כמו שהוא, אי אפשר לעזור לו. אי אפשר לאלץ את אימך ללכת או לקבל טיפול. אי אפשר בכוח. לכן הדבר האחד שאתן האחיות צריכות לעשות הוא לשמור על עצמכן שלא תפגעו מימנה. אפשר כל הזמן לטפטף לה שכדאי שתטפל בהתקפי הזעם שלה אבל להזהר שהיא לא תגיב בזעם אל ההצעה שלכן. בקיצור שמרי עליך שלא תפגעי . שולחת לך ים של חיבוקים עוטפים, שלך - מציאות אחרת

ההבוקר הייתה לי שיחה עם אחותי ו... טוב אחותה אמרה שתדבר איתה לגבי עזרה נפשית אני.. לא ככ יודעת עכשיו איך לפנות אליה כי כל דבר יגרור ויכוח או התפרצות, הצטדקות מצידה וגם צריך לדבר עם אחותי השנייה שמעמיסה עליה בלי גבול את התינוקת שלה על חשבון כולם וגם על חשבונה וזה לא בסדר כלל אמא שלי עושעה את זה כביכול "ברצון" ונלחמת בכל מי שאומר לה אחרת גם בי שהערתי לה שעד שסוף סוף היא יוצאת לנופש באילת אז צריכה לקחת את התינוקת של אחותי כדי שאחותי לא תתאמץ כאילו,??? והדבר לוקח ממנה המון כוחות וזמן שאין לה ולא שמה לב שכל זמנה הפנוי מוקדש לתינוקת וזה מעוות! ולאחותי לא אכפת העיקר שטוב לה עם זה שמטפלים במקומה והיא חופשייה לבלות , לעבוד להנות כאוות נפשה. אני לא יודעת אם בריא לי להתערב בכך הרי זה רצונה שלי אימי ובעיה שלה אמרתי לאחותי שאותי היא כבר הפסידה ויש לי תסיבות שלי אז מפה לשם אחותי דרשה לדעת יותר ו..כן לןא שתקתי סיפרתי לה כל שהיא לא יודעת אני לא שותקת יותר ולא מתביישת יותר להגיד על ההוא אמנם כמובן לא נכנסתי לפרטים אבל מחיתי על כך שאימי בחרה להתעלם ממני וזה דבר שאני לא יכולה להתעלם ממנו ולהמשיך כרגיל זה לא יעבוד ככה יותר הם יצטרכו להתמודד עם זה איתי או בלעדיי אבל אני לא מדלגת עליי וכך אמרתי לאחותי! ואימי כבר גדולה כדי להחליט לעשות את הבחירות שלה ואם היא בוחרת לא לראות אותי אז היא מפסידה אותי ואין לי נקיפות מצפון על כך נתתי לה את הבחירה ביד נמאס לי מההתקרבנות שלה אמרתי זאת לאחותי שכל הזמן היאט בוכה שזרקו אותה בגיל 16 לידיים של אבי ונהרס לה החיים מההריון וכל הסרט הידוע ואמרתי לאחותי שתפסיק להקשיב לזה כי זה לא מדוייק! סבתא שלי עזרה לה המון אבל זה הטקטיקה שלה להיות קורבן בעיני אחרים ולה מותר לקלל ולפגוע היא המסכנה ולה סולחים על הכל אחותי עוד חיה בבועה עוורת הרי אני מכירה אנשים עם חיים קשים וילדות קשה ולא מתנהגים ככה למה לה מותר?! ולמה אני צריכה להתגייס לעזור לה ולוותר על עצמי? לא אני כבר לא שוןתקת ונרמסת כפעם גם לי יש תמקום שלי בכל זה אני לא אומרת שלא אנסה לעזור אבל לא במחיר של להמשיך להתעלם ממני. כדי שלה יהיה יהיה טוב.. סמויה

תהיי חזקה תני רק מה שתוכלי לא יותר תשמרי על עצמך על הגבולות שלך על עצמך על נפשך על סמויה מחבקת אותך יודעת מה זה להיות בת של ................ לא ניכנס לזה באמת שלא בא לי