ילדה שבי - טריגר קשה וארוך

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

20/08/2011 | 22:29 | מאת: בוחרת בשינוי

האמת בנות שלחתי את זה קודם ואחרי שלחצתי התחננתי לאידה למרות ששבת היום שתיכנס ותמחוק את זה . והתהפכה לי הבטן ולא הבנתי למה ביקשתי שתימחוק כי זה קטע ארוך וקשה ומאוד טריגרי וחשבתי עליכן ולא על עצמי ועל הצורך בכאב הזה ברעל לצאת ובעצם זה שאני מבקשת מאידה למחוק אני עושה מה שעשו לי כל חיי לא הרשו לי לדבר את הכאב אז החלטתי לשלוח את זה רק שבנתיים הבנתי כמה דברים וזה כבר לא ממש ככה ..אז השארתי כמו שכתבתי והוספתי עוד פסקה אוהבת אתכן ותודה למי ששרדה עד סוף הקריאה ומתנצלת מראש עם זה טריגר למישהי . טוב ניצחת אותי בכל הסיבובים אז אני פונה אלייך ישירות .. אני יודעת ומבינה שאני ואת צריכות להתאחד , את חלק ממני גם עם לא בא לי ואני לא רוצה . אני הבוגרת הגיע הזמן שאני אקח אחריות על הסבל ששתינו סובלות אז אני מנסה להבין איפה טעיתי ...יודעת שסבלת בסדר הצלחת להבהיר את הנקודה . הייתה לך ילדות זוועה היו לך הורים שלא תפקדו בתור הורים ועוד נמוך מזה ... פתאום כל הדברים שהחזיקו אותי לגדול ולחשוב שהחיים שלי היו סבבה מקבלים צבע אחר זכרונות אחרים עולים בי . מבינה את המועקה שלך את הפגיעות הרבה שאת חיית בה שגרמו לך להתחבא שם במקום ההוא ולברוח לטבע ולברוח לשיר . יודעת גאה בך שמצאת את היכולות להרגיע את עצמך לחבק את עצמך ולהיות שם בשביל עצמך .אבל לא מבינה למה? למה לא דיברת מילה שהם קראו לך בשמות ,למה כשפגעו בך לא דיברת למה קיבלת הכל ושתקת למה הגנת עליהם כל השנים מימה את פוחדת . ואת ממשיכה להפריע ממשיכה להגן עליהם להיות חסרת עמוד שידרה ממשיכה לרצות אותם את כולם וממשיכה לברוח לפחד . הוא מת כבר 12 שנים ואת ממשיכה להחיות אותו כל הזמן בשבילך הוא חי וככה יוצא שגם עבורי מימה את פוחדת . הוא לא יכול לעשות כלום לא לאיים לא להוריד לך פרעסק לא להכות עם החגורה ולא להפחיד עם האקדח. הגיע הזמן לשחרר ולהמשיך אלהה לתת לי לגדול תעזבי אותי אני אמיצה לא רוצה לפחד אני רוצה לאהוב את עצמי ואת מושכת למקומות נמוכים של הרס עצמי ועוד הרס ועוד לא רוצה להרביץ לעצמי לא רוצה להתחבא שם לא רוצה לאכול עד שאני אקיא אני רוצה לחיות ...מה את רוצה ממני שאני אבין שהיה לך רע יופי בסבבה אז מה עכשיו נשב ונבכה שהיה לך רע לפני 40 שנה ראבק עברו 40 שנה תפסיקי לילל זה כבר עבר שרדת יצאת בחיים קצת חבולה ושרוטה אבל יצאת שפוייה ובריאה . הקמנו בית אנחנו עובדות חיות אז מה עכשיו עוד כמה זמן תימשכי אותי לחזור לשם כמו מגנט שממגנט את הרע .לא רוצה לזכור את הרע אני רוצה להנות מהטוב לא רוצה לזכור כמה מטומטמת וחלשה הייתי כמה סתם אחת ,כמה לא רצו בי . זה מחליש אותי עכשיו מנסה להאמין שעכשיו זה אחרת שאוהבים אותי ואת רוצה לחזור לביבים כל הזמן ויאללה תשחררי מותר לבכות תני לי לשחרר זה מעיק להיות ככה סגורה כל הזמן רוצה לשחרר את המועקה ואת שומרת עליה כי זה מה שמשאיר אותך חיה הכאב המועקה האיכס . אני יודעת למה אני לא אוהבת אותך כי את רוצה שירחמו עלייך לא סובלת אנשים שמרחמים על עצמם ונשארים בדרייק בסדר נפלא הבנתי היה לך רע גידלו אותך זוועה הכל נכון עכשיו מה רוצה להשאר אומללה קרבן כל חייך זה מה שנותן לך חיים ברגע שלא יהיה לך את האיכס לא יהייה לך קיום את כאיל נושאת את הדגל של הרוע של האיכס עם את לא תהיי הכל ישכח יעלם כל הרוע ילך איתך . ואת גם בן אדם כועס זועף על עצמך בתוך תוכך גם על האחרים וגם עלי שהשארתי אותך מאחור כולם נטשו אותך מאחור והמשיכו אלהה . לא יכולה לחזור ולאסוף אותך עם אני חוזרת הכאב נדבק בי לא רוצה לחזור לאחור רוצה להמשיך אלהה להשאיר את העבר מאחור ולהמשיך קדימה לעתיד שמחכה לי שמגיע לי ואת לא תקועה שם בביצה כמו שהיית הולכת שם ומשוטטת עם עצמך שעות ילדה אבודה . ואת בכוח מחזירה אותי לזכור איך השאירו אותנו על הכביש המהיר איך לא ראו שהלכת שאבדת איך לא ראו ששוטטת איך לא ראו שפגעו בך איך לא ראו שכואב לך איך לא ראו שפחדת את והכלבים והבובות השירים והטבע ילדת הרוח אף פעם לא היית לבד תמיד היו איתך בובות וחיות ורוח אלוהים ששמרה עלייך תמיד היה לך את עצמך . ומה לי מה השארת לי לקחת ממני את כל הכוחות עד שלא הותרת בי כוח לחבק את עצמי וגם היום יש לילות שאני מחבקת בובה גונבת חיבוק מהכלב ומחבקת את עצמי חזק כי אף אחד לא יכול להכיל את הכאב הזה רק אני . אז שלא תיבכי לי ילדה אני עדין כאן איתך רק קשה לי קשה לי לבכות לך עכשיו ילדה כאילו זה אז שרפתי מספיק דמעות ועל מה נבכה ילדה שלא אהבו אותנו מעדיפה לראות היום את מי שמלווה אותנו ולדעת שאני אהובה ואת אולי גם את אהובה סה"כ לא היית נוראית כל כך עשית מה שציפו ממך מופרעת קטנה תום בוי וולגארית כי ככה אבא רצה כי ככה הוא אהב ועוד השויץ בזה למרות שתמיד היה אומר שאשה צריכה להיות ליידי בחוץ זונה במיטה ושפית במיטבח קיימתי הכל אבא קיימתי הכל רק ליידי לא למדת אותי להיות למדת אותי אחרת . ואת ילדה למדת הכל תלמידה לתפארת ובכל זאת תמיד כעסו עלייך לא חשוב מי לא חשוב על מה תמיד היית אשמה בהכל .... לא יודעת ילדה מה את רוצה עם אני אחבק אותך מי יחבק אותי עם אני יהיה איתך מי יהיה איתי אני צריכה את הכוחות שלי עכשיו בשביל לשרוד לא לחיות בעבר למה את לא מבינה די העבר נגמר על תחיי אותו מחדש נגמר עבר מת . את האהבה שלא קיבלת אז את לא יכולה לבקש כעת זה הזוי זה מוגזם זה לא הגיוני חומד את כבר בת 45 תיתבגרי עבר זמנך בטל קורבנך יאללה סעי זוזי נועי תמשיכי בחייך .. וכן אני כועסת כן עם לא היית מרחמת על עצמך ומפחדת כל כך היית מגיבה גם חיות מגיבות גם חיות צועקות שורטות נושכות מכות ומה את נתת את עצמך הגשת על מגש של כסף לכל מי שרצה לכל מי שביקש ולא היו צריכים לבקש את נתת בעד נזיד שוקולד איך אמר הוב' " תיראו את הילדה הזאת תעשה הכל ותלך אחרי כל אחד בשביל שוקולד " נזיד עדשים אז מה את בוכה היום עכשיו. לא יכולת אחרת לא ידעת שאפשר יאללה תנועי תזוזי עשית קיבלת ביקשת חטפת זהו ככה זה בחיים ועכשיו סעי סעי לי מהחיים ותני לי להמשיך ...באמת שנמאסת כבר . כואבת את כאבך באמת הוא שלי כואב לי על הבדידות והאיכס שעברת אבל לא מרחמת עלייך כולם סובלים את לא מיוחדת מרחמת על עצמי שאני צריכה לסבול אותך עכשיו ולא יכולה להפטר ממך על זה כואב לי עכשיו אז בבקשה עם אני יבקש יפה את תלכי תעלמי תיקחי את המזוודה שלך ותעופי ....ב ב ק שה אני מתחננת לכי ילדה לכי אוהבים אותך אבל יאללה ביי ... מה שהבנתי ביומיים האחרונים שאת הכוחות של ההשרדות והכוחות שיש לי היום שאבתי כל הזמן מעצמי אני הייתי שם בשבילי כל הזמן . אני חיזקתי אני תמכתי אני אמרתי את המילים הנכונות פשוט אני . גם היום אני זאת שמרימה את עצמי מהקרשים בוחרת את השיר הנכון אומרת את המשפט הנכון מזל שיש לי אותי אחרת הייתי צריכה להמציא את עצמי .אז כן כשהייתי קטנה חיבקתי את עצמי פיזית ליטפתי נישקתי את עצמי ואמרתי לעצמי את המילים הנכונות וזה מה שהילדה הזאת רוצה ממני מוזר אבל פתאום זה מרגיש רגוע יותר גם עם זה הזוי אמנם להודות בזה זה אומר שאני צריכה להודות בפני עצמי שהיה לי רע שהייתי אומללה ושהחיים לא היו גן עדן . זה אומר גם להתמודד עם הפחד ועם הכעס שיש בי אבל לפחות אני יודעת איך להרגיע את עצמי . אוהבת אותכן שאתן איתי במסע ומצטערת על האורך ..

21/08/2011 | 13:42 | מאת: חטולית

חומד יקרה שלי קראתי אותך בנשימה אחת מזדהה איתך בהמון דברים שכתבת מבינה אותך-המסע שלנו היה די דומה ריגשת אותי מאוד כל הכבוד לך על הכל לא פשוט את אמיצה ויש בך את היכולת להמשיך הלאה איתך תמיד חטולית

21/08/2011 | 14:34 | מאת: בוחרת בשינוי

פחדתי להעיק לטרגר אבל כן מסע לא קל לא פשוט מסע של אמת מסע שבסופו ימצא גם החסד אני מאמינה מסע אל האור , לא רואה בזה אומץ לא מכירה דרך אחרת מכירה רק את זו ... תודה איתך בדרך את לא לבד

21/08/2011 | 20:35 | מאת: מציאות אחרת

מאד מזדהה איתך בהמון תחושות שכתבת בקשר לילדה הזאת ולקושי להתחבר ולחבור אליה. ברור שאת מרגישה כבר יותר קרובה אליה אבל שעדיין היא מפריעה לך, מעיקה וכד'. הזדהיתי בעצם עם רוב הדברים, למעט החלקים שבהם תיארת שיכולת לחבק ולאהוב את עצמך כילדה. את זה לא עשיתי ולא יכולתי מעולם. יחד עם זאת ולמרות הכל, אני אישית מרגישה שהילדה הזאת קיימת בתוכי והיא ני שאני. שם היא הייתה קטנה והייתה אני וכאן והיום היא גדולה וגם אני. הכל בנוי על כך שאנחנו בנויים מחלקים, וכל החלקים האילו ביחד הם האני השלם שלנו. הילדה הזאת היא אני בקטן, חלק מימני שעיצב את מי שאני היום, וכשאני אלמד לאהוב את עצמי ללא תנאי אני אוכל גם לאהוב את הילדה שבי, שהיא הגרעין והיסוד שלי.... את בהחלט אמיצה ביכולת שלך להגדיר את הדברים בדיוק כל כך גדול ומלא ברגש. חיבוק אוהב, איתך - מציאות אחרת

21/08/2011 | 22:14 | מאת: בוחרת בשינוי

תודה יודעת כמה זה קשה וטריגרי בשבילך . מעריכה מאוד ראת הקריאה ואת התגובה שלך . והאמת שאני לא רואה בזה אומץ ואני להיפך חושבת שכשהקטנה תרגיש בטוחה היא פשוט תגדל ואז אני יוכל לאהוב את עצמי כשלם כל זמן שיש בי קטנה מפוחדת כועסת בועטת אני בבעיה רק שהילדה הזאת תרגיש מוכלת ובטוחה אני יוכל להמשיך אלהה בקיצור להאכיל את הזאב שבי ולכן עם היא רוצה חיבוק מהיום היא תקבל אותו ונמשיך אלהה תודה לך שאת איתי זה המון ולא מובן מאליו בכלל