לכל הבנות שהגיבו לי למטה אני עונה כאן (ט)?

קראתי את כל התגובות החמות שלכן ,מודה לכן מכל הלב על כל הדברים הנהדרים והתמיכה שלכן , היום שוב הייתי אצל המטפלת שלי , לאור מה שכתבת לי מציאותי לגבי גילוי עריות נפשי , שזה למעשה קשור בקשר הדוק עם גילוי עריות רגשי , כמו פועל יוצא של,,,,,,,, היא הסבירה לי בדיוק אייך ולמה גילוי עריות רגשי וגילוי עריות נפשי שניהם -שני מצבים שקשורים אחד בשני זה לא נכון שגילוי עריות נפשי קורה רק בילדות -לילד/דה , זה יכול לקרות בכל גיל, גם בגילאים שלנו , מה שכן , יכול מאוד להיות שיש גם בסיס של דברים שקרו בילדות ושלא שמו לב אליהם , לא התיחסו אליהם והחיים פשוט המשיכו להם,,,,,,,כהרגלם בגילוי עריות רגשי גם יכול לקרות בכל גיל , בכלל לא קשור לילדות ,קראתי את כל המאמר על הנושא של גילוי עריות רגשי מאתר מקום , רציתי להביא לכאן ציטוט אבל הכתב הועבר בכתיבה הפוכה אז ויתרתי , בכל אופן ,המטפלת שלי די מנוסה , היא כבר המון שנים מטפלת , כל פעם לומדת עוד ועוד ומתעדכנת בכל מה שקשור לנושאים של נפגעות , אין לה שום ענין לבוא ולהכניס לי לראש דברים שלא קרו מעולם , חוצמזה , שלא רק באתר מקום יש חומר על הנושא מה גם שאני לא יודעת כל כמה זמן החומר שם מתעדכן בקיצור , היום גליתי שלמושג גילוי עריות נפשי-רגשי יש יריעת בד מאוד רחבה ומגוונת זה לא מתחיל ומסתיים בנקודה אחת ובטח שלא רק בגיל מסוים , אני למשל לא הייתי בקשר עם אבי כמעט כל ימי הילדות שלי , הנעורים שלי , תקופת הבחרות שלי , ולמעשה גם כשנינאתי -המון שנים , רק לפני כ-7 וחצי שנים התחלנו לבנות איזשהו קשה , משו שברבות השנים הלך והתפתח לקשר של אב ובת , ונכון שככל שהקשה שלנו החל להתהדק גם הגבולות שלו בפה שלו-בדיבור הלך והתרופף כלומר , יש לו ראש כחול -כמעט רוב הדברים שהוא מדבר זה בסגנות מיני , אז אם בחרתי כן להגיב או לא להגיב לדברים שלו , מה שבדרך כלל בחרתי לא להגיב , כנראה שהביא אותו למקום שהוא כבר הרשה לעצמו לדבר בצורה חופשית על דברים שכמובן לא אחזור עליהם כאן ,הטעות שלי שאני לא הצבתי לו גבולות בדיבור שלו ,כנראה שהעדפתי לא להתייחס ולהעביר הלאה בעוד שהוא פשוט המשיך כהרגלו בטבע ,לא יודעת למה נהגתי כך , אין לי הסבר , אולי בגלל שגם הקשר הזה שנבנה לא היה ממש יציב כדי שאוכל לומר לו כל דבר , לא יודעת !! בכל אופן , את הנעשה אין להשיב , והמטפלת שלי לא מוכנה לעבור לנושא אחר אלה רק אחרי שנמצה את כל מה שאפשר על הפגיעה החדשה הזו , ואני כמובן מודה לה על כך מאוד , זה היה הבלוק הגדול שישב לי במוח ,עכשיו יכולתי לשתף ולהוציא אותו , מקווה שלא נפלתי עליכן כבדה מאוד תודה שאתן כאן אוהבת

וכל כך מצטערת שהיית צריכה להפגע שוב מקווה שתיצאי מחוזקת וגם יכולת העמדת הגבולות שלך תיתחזק . שמחה שאת סומכת על המטפלת זה הכי חשוב אוהבת ומחבקת

אני חושבת שלפחות בתקופה הקרובה לא יצא לי לדבר איתו בין כה וכה כי הוא לא מסוגל לדבר לא יודעת אייך יתפתחו הדברים בהמשך ולגמרי ברור לי שאני אהיה חייבת לעצור בעדו צריכה ללמוד אייך לעשות זאת בלי לפגוע בו

כמה שאני מבינה אותך! גם אני סבלתי מאבי לא רק בתחום הפיזי אלא גם בתחום הרגשי בעצם רגשי זה היה הרבה יותר ונמשך הרבה יותר שנים גם אבי לצערי בעל "ראש כחול" ומאז שאני זוכרת את עצמי נאלצתי לשמוע ממנו יותר מדי דברים בתחום המיני והצלחתי להציב לו גבולות בתחום הזה רק לאחרונה - בשנים האחרונות מאוד מאוד מקווה שתצליחי לעבד את הדברים עם המטפלת הכי טוב שרק אפשר והבלוק הגדול יעשה קטן וחסר משקל אוהבת ומתגעגעת שחף

אני משערת שבכלל לא היה לך קל להגיע למצב של הצבת גבולות לאביך מה שאני כן יודעת זה שבהחלט אצטרך לעשות זאת טוב שיש על מי לסמוך אוהבת מאוד ומתגעגעת המון המון

באמת מצטערת על הפגיעה החדשה שעברת! מסתבר ש.. שאין גיל ואין גבול למעליי הפוגעים ונפגעות יש בכל גיל, לא רק בילדות ובכן זה פשוט מזעזע לא ניחשתי לרגע שווידויי אביך היו בהקשר המיני ואת נאלצת להיות שם איתו ולהקשיב לכל זה תחת מעטה של וידוי של אדם חולה אנוש זה עולה על כל דמיון! אני שמחה שהמטפלת שלך מיד עלתה על האבחנה הנכונה של מה שקרה לך שם מולו ומדוע את ככ ממוטטת נפשית ואני שמחה שהיא שם בשבילך לטפל בך אוהבת, שולחת חיבוק סמויה

מסתבר ש.. שאין גיל ואין גבול למעלליי הפוגעים!

מסתבר שבגילי המופלג אני עדיין די תמימה לא מזהה דברים ולא מבינה בכלל ששוב גבולות נפרצו כי מבחינתו הכל היה ממש מצחיק וכנראה שהוא ציפה גם ממני שאצחק מהדברים שדיבר וכשלא צחקתי , הוא התחיל לספר בדיחות תנחשי על מה? כמובן בדיחות גסות רוויות במיניות הוא נהנה מכל רגע וצחק בעוד שאני ישבתי שם והתענתי נפשית לא יודעת מה להגיד לך זה היה מזוויע

מצטערת על המאמר הזה שנתתי לך לקרוא. חשבתי שיקל, מסתבר שלא הכיל מספיק מידע או היה רדוד מידי ועשה רק נזק. טוב שאת סומכת על המטפלת שלך ושהיא איתך ובשבילך. מבינה את הכאב והזעזוע שלך, מבינה מאד. שיהיה קל יותר במהירה, איתך מחבקת, שלך - מציאות אחרת

לא גרמת לי שום נזק , להפך , טוב שקראתי את המאמר הוא באמת מתייחס לילדים שנפגעו אני לא אומרת שגם אני לא נפגעתי אבל זה היה משהו אחר את מבינה ,היה לי חשוב מאוד לדעת את האינפורמציה שקראתי כדי שאוכל לפנות למטפלת שלי בשאלות , אל תאשימי את עצמך בשום דבר אוהבת אותך אני

מצטערת כאב חדש נוסף כאב חדש ישן אולי אפילו ישן אצך בתועה אי שם? ולא רצית לדעת...לגלות לכאוב... ועכשיו הכל נזרק ללא רסן ישר ... למקום הכי רגיש גלית פתאום אבא ושוב עכשיו אבא שלא רצית ולא ציפית... אין ספק שזה הזמן והמקום להתמקד ולעבד את הפגיעה הכאב האכזבה האובדן ועוד מחזקת את הכוחות הרבים איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אין לי מילים הכל נכון הכל כואב מאכזב עד שמצאתי אבא לפחות חשבתי שמצאתי וכבר ,,,,,,זה הפך גם ל,,,,,,, לא יכולה אפילו לומר את זה במילים המון תודה אידה

לא לוקחת את כל האשמה על עצמי, אבל כתבת את הדברים ומענת אותם אלי בגלל המאמר שאליו הפניתי אותך שהיה חסר מבחינת רמת המידע שבתוכו. זה המאמר היחידי שמצאתי בנושא הזה, ולכן לא העליתי בדעתי שהוא יכול להטעות. ובעיקר הכוונה שלי הייתה טובה.... יחד עם זאת אני מבינה מאד את הכאב שלך ויש שם מן הסתם פריצת גבולות כמו בפגיעה, כי הוא דיבר בצורה ששיתקה והיממה אותך ולא יכולת לעצור אותו כי היית באלם. יותר מיזה אני חושבת שלקחת על עצמך את האחריות ליציבותו וחוזקו של הקשר שלכם ולכן שקלת מילים ונימנעת מלהגיד לו דברים שרצית, בעוד אביך שכבר פרץ את גבולותיך הרגיש שהוא יכול להמשיל בזה כי את לא מונעת מימנו ולכן בהקשר הזה הוא כאילו בסדר בעיני רוחו. ולא הוא היה ממש לא בסדר, כי מימתי משתפים ילד שלך בדברים האפלים של חייך. זה פשוט היה לו נוח ודרך מופלאה לנקות את עצמו על גבך, ומכאן עוד מקור לכאב הכל כך גדול על כל המילים שבהם הציף אותך. שוב כאמור, שמחה בשבילך שהמטפלת שלך כזאת תומכת. אוהבת המון, שלך - מציאות אחרת

סליחה , באמת סליחה זו בכלל לא היתה הכוונה שלי בכלל לא התכוונתי שזה ישמע בצורה כזו רציתי רק לומר לך שבהתייחס לחומר שאתר מקום מפרסם לא תמיד יש שם את כל מה שאפשר ללמוד על,,,,,,,,, זה בכלל לא בגללך מה את אשמה שהם לא מעדכנים את החומר שלהם? אם נשמעתי כועסת -יפה שלי זה בכלל לא בגללך בסך הכל נסית לעזור לי זה ,,,,,רק בגללו בגלל כמו שכתבת ,,,,,ההלם והפחד וכל המחשבות הקשות שעלו לי בגללו לא העלתי בדעתי שגם כיום אני עלולה עוד להיפגע ממנו ועוד אייך ישבתי שם כמו דבילית ולא עשיתי שום דבר כדי לעצור עדו והאסימון ירד לי בקושי , ממש בקושי רק אחרי השיחה עם המטפלת שלי לצערי נודעו לי עוד המון דברים שהלוואי ולא הייתי יודעת אותם סלחי לי בבקשה על התגובה שהגבתי לך אני עכשיו לא אני אבודה בתוך סיוט שרק התחיל אוהבת אותך