רוצה לכתוב

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

11/08/2011 | 14:39 | מאת: חטולית

זה תקוע לי כמו בלוק במוח רוצה לפרוק רוצה לתת לזה מקום רוצה שזה כבר יצא ממני רוצה ורוצה ורוצה וזה לא זז אולי בגלל ששמעתי שוב "בשורות טובות"? אבי שוב מאושפז שוב מצבו מתדרדר לא הבנתי הרבה ממה שנאמר לי רק שיש לו קריש דם הרופאים מנסים לחסום אותו כדי שלא יעלה ללב או למוח כמה זמן יצליחו? האם הסוף שלו מתקרב? ביום ראשון הייתי אצל המטפלת שלי סיפרתי לה רק על קצה המזלג כמה דברים קיבלתי סתירה ישר לפנים "יקירתי-היא אומרת לי,צר לי לומר לך-עברת גילוי עריות נפשי עם אביך " עכשיוו כשהייתי שם איתו במשך כל השעות שישבתי איתו והרי אמרתי כבר ששמעתי ממנו זוועות נכון? אךךךךךךךךךךךךךךךךךך זה פשוט לא נתפס לא ידעתי לא הבנתי רק ידעתי שזה עינה אותי ברמות קשות עכשיו יש לזה שם "גילוי ערוית נפשי" מה עושים עם זה לכל הרוחות????????????? לא יכולה להפסיק לדאוג לו מצבו מאוד גרוע במצב שלי,,,,,,,,אטפל בזמן אחר לא יכולה הכל ביחד לא יכולההההההה לא יכולהההההההההההההה פשוט לא!!!!!!!! לא!!! לא!!! מתפרקת לאט ובטוח ! ! ! ! ! ! אני

11/08/2011 | 17:50 | מאת: מציאות אחרת

חטוליתי מתוקה, קודם כל לפני הכל, שולחת לך חיבוק ענק ועדין ועוטף ומכיל. הדברים ששמעת מאביך התלבשו לך על הכאב שלך על אותם דברים שאת עצמך עברת ופתחו שם את הכאב האישי שלך. מעבר לזה לדעת דברים כל כך קשים על אביך זה נורא כואב כי שוב, זה מחבר אותך לכאב ומשליך ישר על מי שניפגעה מימנו, שאביך אחראי למישהי אחרת שסובלת כמוך. ואם את גם מכירה אותה, זה עוד יותר כואב. ברור שאי אפשר הכל ביחד, וברור לי שמצבו של אביך גם נורא כואב ומדאיג אותך. במובן מסויים קיימת תמיד תקווה שהוא ישתנה, יכפר, יתקן משהו ממעשיו כדי שיתקרב ללהיות אבא "רגיל", וזה לכשלעצמו נורא כואב..... הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך הוא שבאמת תקבלי החלטה לא להתמודד עם הכל ביחד. נסי לנוח כמה שיותר, לראות את עצמך קודם כל ולפני כולם ולהתייחס אל עצמך בחמלה. לנסות לפרוק את הכאב, לכתוב עוד כדי לפרוק, לעשות דברים מרגיעים למען עצמך. להיות שם בשביל עצמך ולזכור שאנחנו כאן איתך תמיד. אוהבת המון ושולחת עוד ים של חיבוקים עדינים ועוטפים. איתך, שלך - מציאות אחרת

11/08/2011 | 17:56 | מאת: בוחרת בשינוי

שאת כותבת ומוציאה . אוהבת אותך המון אבל כרגע אין לי מילים רק שולחת חיבוק ועוד אחד וכוחות

11/08/2011 | 18:22 | מאת: ינשוף

רוצה להגיד לך "משהוא" שיקח ממך את הכאב!-את הרגשת ה"תקוע" את העומס - את ה"רע"- הדבר היחיד שאני יכולה לאומר זה שאת לא לבד- אני כאן איתך יחד עם כל בנות הפורום- הגל הזה יעבור!- אני מבטיחה לך!! מחזיקה לך את היד- ינשוף

11/08/2011 | 19:57 | מאת: דמעה

שולחת חיבוק של הזדהות כל כך מבינה את התחושות שאת מתארת איתך דמעה

11/08/2011 | 22:35 | מאת: סמויה

אוי, ככ מצער לשמוע על הדרדרות נוספת במצבו של אביך.. מקווה שיצליחו שוב לייצב אותו כמה קשה לעזור ולהציל אדם שלא רוצה לעזור לעצמו! זכרי, זה לא בידייך עם כל הצער שבדבר ... ומאחלת לו החלמה ושיפור במצב. ממש מצטערת על ההגדרה בחדר המטפלת שלך באמת נשמע כבד גילוי עריות נפשי יש דבר כזה?? כך או כך.. בכל אופן אני כבר הרגשתי שכל העניין עם הוידויים של אביך גרמו לך סבל נפשי ומועקה נפשית רבה וכבר כתבתי לך שעדיף והיו נחסכים ממך. אני שמחה שנפתחת בקשר לזה בטיפול שלך ומקווה שהמטפלת תוכל לשים סדר בדברים, לרכך ולהרגיע. עברת שוב חוויה מאוד לא קלה ופורצת גבולות. חוויה לא בריאה ומטלטלת. זה טבעי שאת מגיבה ככה ומרגישה ממוטטת נפשית. בכל אופן, טוב שאת פורקת איתנו ובטיפול. לכתיבה ולדיבור יש כוח מרפא עצום וכמובן לשיתוף.. אז מקווה שבקרוב ישובו אלייך כוחותייך את זקוקה להם בשביל להמשיך ולתמוך באביך. גם אם זה מרחוק. תהיי חזקה, זו תקופה מאוד לא קלה . אבל למענך ולמען הלב שלך את צריכה לנוח ולעשות קצת קאט.. שולחת לך חיבוק מכל ה-לב סמויה

12/08/2011 | 01:31 | מאת: מציאות אחרת

יקרה, לא בטוחה שהמטפלת שלך צודקת כשהיא אומרת שעברת גילוי עריות רגשי, כי זה קורה כאשר "הקורבן" הוא ילד קטן. אמנם זה אביך ואת בתו, אבל הוא סיפר לך דברים קשים עכשיו, לא ידעת עליהם קודם ואת כבר לא ילדה היום. ברור שקשה לשמוע דברים כאלה מפי אביך על עצמו וקשה להתמודד עם זה, אבל זה לא גילוי עריות רגשי. ניראה לי שלהגדיר את זה ככה עשה עוד יותר בלגן בשבילך. מצרפת לך קישור שתקראי מאמר על גילוי עריות רגשי. לא כל כך טובה בקישורים, לכן אם זה לא יעבור תקישי בגוגל "גילוי עריות רגשי", ותקראי את המאמר. הוא מפורסם באתר מקום ומסביר את זה.... והקישור הוא: החלמתו של הילד הפנימי - גילוי עריות רגשי חיבוק אוהב, שלך - מציאות אחרת