שבת שלום -האומנם?

בימים האחרונים שהייתי עם אבי , היה נראה כאלו הוא מקבל את הנסיעה שלי חזרה הביתה ב-מעין השלמה ,לא היתה בכל מקרה שום אלטרנטיבה אחרת ,נכון , היינו המון שעות כל יום ביחד , דיברנו -למעשה הוא היה זה שדיבר רוב הזמן ,סיפר לי דברים יפים ומדהימים -דברים נפלאים שעשה בחיים שלו שממש הרגשתי מן צביטה של פיספוס,,,,,,,,,פן אחר של אבא שמעולם לא הכרתי , כשנגמרו לו הדברים הטובים לספר על עצמו -התחילו להישמע ממנו דברים שכל בת היתה מתה מבושה לשמוע אותם , ובעקבות השיחות שניהלתי גם עם גיסתי ועם האחיינית שלי-לא מצאתי פינה חשוכה מספיק ועמוקה מספיק כדי לקבור את עצמי מבושה וחרפה , החיים הם לא מה שחושבים אף פעם!!!! השתדלתי לשים הכל בצד-באמת , ולהמשיך להתנהג אליו בהמון חום ואהבה כי אחרי הכל הרי נסעתי לשם כדי לזכות ולראות אותו בחיים בפעם האחרונה ,לא נסעתי לשם בכלל עם הידיעה שהוא עוד יהיה בכלל בחיים אז בטח שלא כדי לשפוט אותו ! כמו שהפגישה הראשונה שלנו היתה עם דמעות בעיניים שלו-כך גם הפרידה שלנו היתה עם דמעות בעיניים שלו , לא יכולה להסביר למה כשעליתי למטוס בדרך חזרה הביתה -הרגשתי שאני כבר רוצה להיות בבית שלי , במקום שלי , עם המשפחה שלי- עדיין חיכו לי 15 שעות טיסה ישירה הביתה , הגעתי ביום שלישי אחה"צ כולי כואבת -דואבת -לא משלימה עם מה ומי שגיליתי שהוא אבא שלי!! עוד לא הספקתי להיות בבית -24 שעות וכבר התחלתי לשמוע מגיסתי שיש נסיגה רצינית במצבו של אבי , אני מדברת איתה כל יום בוקר וערב כדי לעזור לה לשאת בנטל שנפל עליה, הרי היא בעצמה שיכלה את אימה לא מזמן ,אבי חזר לסורו-ושום דבר כבר לא מענין אותו , נכנסתי לפורום כמה פעמים מאז שחזרתי ולא יכולתי אפילו לקרא את מה שכתבתן -כל הזמן עולים בי הדים של -מה ששמעתי ממנו אפילו למטפלת שלי לא התקשרתי כי אני לא אדע מאיפה להתחיל,,,, עצוב לי ורע לי בנשמה-וכמובן שלעולם לא אוכל לומר לו כמה כאבו לי האוזניים מכל הזוועות שסיפר לי ! לפחות נפרדתי ממנו כשהוא עדיין בחיים -ולא אני אשפוט אותו על מעשיו ,זה שייך לעבר-לעבר שלו-עבר שלי לא היה שום חלק בו וטוב שכך , זהו , החיים ממשיכים ואני שמחה למרות הכל על הנסיעה הזו הבלתי צפויה , לפחות הייתי גם עם אחי , גיסתי , האחיינית שלי וביתה המקסימה ,גם שם נדרשה התערבות שלי , מקווה שבסוף גם לה יסתדרו הדברים בסופו של דבר זה היה על קצה המזלג -ושבת כבר נוקשת בדלת שבת מבורכת לכולן-כמה טוב שאתן כאן אוהבת אתכן חטולית

שבת שלום גמלך! איזה כיף שאת כאן! (: אוי, המפגש עם אביך העלה ככ הרבה! וגם דברים קשים ולא נעימים שאולי ועדיף והיו נחסכים מאוזנייך. מעניין מדוע הוא בחר להעלות את זה, במפגש הקצר שלכם.. אולי, הוא מצא אוזן קשבת להתוודות על הכל, לבעצם להתוודות בפנייך. אינני יודעת מדוע הוא בחר לעשות זאת ולחשוף צדדים אפלים אולי זאת הדרך שלו להתנקות מהעול שנשא בליבו כל חייו והוא בחר בחר לשים את זה דווקא אצלך כאילו לחלק את המעמסה ואת, נותרת עם כובד על כתפייך וזה לא ככ פשוט !! אני ככ מבינה את ההרגשה מצטערת שאת ככ עצובה ): מכל מה שהוא סיפר לך מקווה שלאט לאט תוכלי להתמודד עם הדברים הקשים לעיכול שולחת לך חיבוק גדול גדול אוהבת שלך,סמויה

חטוליתי מתוקה. ראשית והכי חשוב, שמחה בשבילך שזכית לפגוש את אביך בעודו בחיים ושזכית להעביר איתו זמן איכות של המון שיחות גם אם שיחות קשות, כי גם זה לא מובן מאליו. לא מובן מאליו שהוא בחר בך לבת שיחו ושיתף אותך בדברים האישיים שלו, שמן הסתם לא היית יודעת עליהם אילו הוא לא היה מספר לך. שמחה גם שחזרת בשלום ומקווה שלאט לאט תאספי את עצמך ותתאוששי, כי למרות הכל וכמו שאמרת אין לך שום חלק בסיפורים הקשים של אביך, למעט שאת הבת שלו.... הדבר האחד שאולי יכול לחזק אותך בכל זה הוא שאביך בחר בך להיות זאת שאיתה הוא יעשה את הווידוי שלו בטרם ימות כדי להתנקות. וכמו שאמרת וטוב שכך, הוא היה זקוק לאוזן קשבת ואת היית שם בשבילו בלי לשפוט אותו, דבר שיקל עליך כשהוא יעצום עיניים ומקל עליו עכשיו. וזה שהקלת עליו גם יחזק אותך אחר כך. בנוסף, הוא אחראי על מעשיו ולכן הבושה היא רק שלו. לכן נסי לא לקחת אותה עליך. לא יודעת את התכנים אבל בכל זאת האחריות היא שלו בכל מקרה, ומה שהוא עשה לא מקרין עליך ועל האישיות שלך בשום צורה. שמחה שכתבת ותמשיכי לכתוב במינונים הנכונים לך. התגעגעתי ומקווה שמעכשיו יהיה רק יותר טוב. אוהבת אותך. חיבוק עדין ועוטף. שלך - מציאות אחרת

ועם תרשי לי אני אשב איתך עד שתירצי שהלך . יקרה מקווה שהכאבים יעברו ושהמחשבות ירגעו וחיבוק אוהב לך