לא נושמת- קודם תקראו תכתבה

שיתוק שינה: חוויה מסתורית ומפחידה שליש מהאנשים חווים אותו במהלך חייהם; הבסיס שלו נוירולוגי; במקרים רבים הוא כרוך בהזיות. היכרות עם 'שיתוק שינה' עקבו אחרינו ב ניוזלטר מאת: גד בן שפר, 22/12/08 אנשים רבים נושאים עימם זכרונות טראומטיים להתעללות מינית שעברו בילדותם. בחלק קטן מהמקרים זכרונות אלו לא היו נגישים במשך תקופה ארוכה ועלו בבגרות, לרוב במהלך טיפול פסיכולוגי. זכרונות מודחקים אלו עשויים להיות פרי הדמיון ולא לשקף אירוע אמיתי שקרה. חוויה שעשויה להיות קשורה בחלק מזכרונות מזויפים אלו היא שיתוק שינה. התעללות מינית בילדים הינה אחת מהרעות החולות שמאפיינת כל חברה אנושית באשר היא. בשלושים השנים האחרונות החל נושא כואב זה להגיע למרכז הדיון הציבורי ולבתי המשפט בארה"ב, ולקבל ולו חלק מתשומת הלב לה הוא ראוי, וזאת לאחר שנים של הכחשה והתעלמות. בשנים אלו החלו להופיע יותר ויותר מקרים בהם אנשים תבעו את הוריהם על התעללות מינית על סמך זכרונות שלא היו נגישים להם במשך שנים רבות. זיכרונות מזויפים? זיכרונות ההתעללות היו לכאורה מודחקים ועלו מחדש לתודעה במסגרת טיפול פסיכולוגי, לעתים באמצעות טכניקות שמיועדות לשפר או לאפשר זיכרון. מדינות בארה"ב חוקקו חוקים שאפשרו תביעות כאלו על ידי מדידת תקופת התיישנות על עבירה מרגע עליית הזיכרון. ספרים מקצועיים וחצי מקצועיים שעסקו בזכרונות מודחקים של טראומה זכו לפופולאריות רבה בקרב הציבור הרחב, ולבתי משפט זומנו מומחים לטראומות ומומחים לזכרון. עם השנים, אולי בהשפעת מחקרים שהציגו את טבעו המשתנה, הגמיש והניתן לעיצוב של הזיכרון האנושי, החלה לצבור פופולאריות ההכרה שייתכן שחלק מזיכרונות ההתעללות הם אינם זיכרונות מודחקים של טראומות ילדות, אלא זיכרונות מזויפים. בשנת 2000 השתווה בארה"ב מספר התביעות המשפטיות של אנשים כלפי הוריהם, המבוססות על עלייתם של זכרונות מודחקים של התעללות, למספר התביעות שהוגשו בידי מטופלים לשעבר כנגד מטפליהם בתואנה שאלה "השתילו" בהם זיכרונות מזויפים של התעללות. האמת, כפי שניתן לנחש, נמצאת פחות או יותר באמצע, והקונצנזוס המקצועי כיום הוא שישנם מקרים של זיכרונות שהיו מודחקים ונחשפו במהלך טיפול ויש מקרים של זיכרונות מזויפים של התעללות שנוצרו במהלך פסיכותרפיה או אפילו ללא מעורבותה. ואכן, כיום מופנה תשומת לב רבה במחקר לבירור התהליכים הנפשיים והבין אישיים שמובילים ליצירת זכרונות מזויפים. אחת התופעות המעניינות בהקשר זה היא שיתוק שינה. הזיות שיתוק שינה (sleep paralysis) הינו תופעה בעלת בסיס נוירולוגי, שכשליש מהאנשים חווים בזמן כלשהו בחייהם. למרות שכיחותה, תופעה זו אינה מוכרת בציבור וזוכה לפרשנויות שונות על ידי האדם החווה אותה. שיתוק שינה אורך בדרך כלל עד מספר דקות ומתרחש לפני ההרדמות או מיד לאחר היקיצה. השיתוק עצמו הוא כמובן חלק טבעי משנת חלום אולם אם הוא, מסיבות נוירולוגיות, מתרחש בשעה שהאדם ער ומודע, אזי נוצרת חוויה מסתורית ומעניינת: האדם מרגיש שהוא נהיה כבד יותר ויותר ואינו יכול להזיז את איברי גופו למעט עיניו. פעמים רבות חוויה זו מלווה בהזיות שונות. תתכן תחושה מפחידה לפיה מישהו מאיים או רשע נוכח בחדר, תחושה של לחץ על החזה או תחושת ריחוף. הזיות ויזואליות יכולות להיות של שדים, חיות, אורות וצורות גיאומטריות משתנות. כמו-כן, הזיות שמיעתיות יכולות להיות של צעדים או של חפצים כבדים מוזזים. הזיות אלו, שיכולות להופיע גם ללא שיתוק, הינן תופעות פיסיולוגיות מוכרות שקל להסבירן מבחינה מדעית. למרות זאת, אנשים אינם מודעים להסבר הפשוט שעומד מאחוריהן ומפרשים את חווית השיתוק וההזיות הנלוות לו בהתאם לאמונותיהם ואמונות החברה לה הם משתייכים. כך, בעבר וגם כיום פורשו חוויות אלו כהתקפה על ידי שדים - התקפה שמטרתה חניקת הקורבן על ידי ישיבה על חזהו או שמטרתה קיום יחסי מין עמו (פרשנות הנסמכת על העוררות המינית שעשויה לאפיין שנת חלום), או כמפגש עם יישויות רוחניות. בשנים האחרונות טוענים מדענים כי חוויות של שיתוק שינה הינן בסיס לעשרות אלפי זכרונות מזויפים, המאפיינים דיווחים של אנשים שטוענים כי נחטפו על ידי חוצנים. ה"נחטפים" טוענים כי חוויות החטיפה אינן נגישות לתודעתו של הנחטף במועד הסמוך לחטיפה, בשל אמצעים אותם נוקטים החוצנים, והן עולות כזיכרונות במועד מאוחר יותר, כאשר חומות ההדחקה נחלשות, אם באמצעות היפנוזה או באמצעים אחרים. כך, שיתוק שינה, חוויה מסתורית הזכורה במטושטש, כדרכן של חוויות הקשורות בשינה, עשויה להיות בסיס לפרשנויות שונות, בהתאם להקשר האישי, החברתי והתרבותי בו היא מתקיימת ובהתאם להקשר שבו זכרון החוויה זוכה לתשומת לב. התעללות מינית לכאורה שיתוקי שינה יכולים לקבל גם פרשנות של התעללות מינית, וזו עלולה לייצר זכרונות מזויפים בעלי משמעות הרסנית לחייו של האדם ולקשריו עם הסובבים אותו. החומרים מהם מורכבת ההזיה הנלווית לשיתוק שינה: תחושת מחנק וחרדה, גירוי מיני, נוכחות של דמות מרושעת בחדר שקרבה למיטה, עשויים להתאים ל"תסריט" של תקיפה מינית. כלומר, חוויות של שיתוק שינה שהאדם חווה בילדותו ובנעוריו, עשויות להחוות על ידו שנים אחר כך כזכרונות אמיתיים של התעללות מינית שעבר. במובן זה, זכרון עמום של שיתוק שינה עובר פיתוח והרחבה, ומובנה מחדש כזכרון של תקיפה מינית. ואכן, מספר חוקרים הצביעו על אפשרות זו, אפשרות שעולה גם ממקרים של אנשים שפיתחו במהלך טיפול זכרונות להתעללות מינית לכאורה שלא היתה ידועה להם, ולאחר מכן טענו כי אלו היו זכרונות מזויפים. חשוב לציין כי עצם קיומו של שיתוק שינה אינו שולל את אמינותם של זכרונות קיימים להתעללות מינית בילדות, כמו גם זכרונות שעלו בגילאים מאוחרים יותר, וחובה לנקוט משנה זהירות בכל הטלת ספק בזכרונות של תופעה שכיחה וחמורה כהתעללות מינית. עם זאת, הידע לגבי שיתוק שינה והקשר הפוטנציאלי לזכרונות מזויפים להתעללות מחייב עירנות וזהירות, גם בבואנו לפרש חוויה משונה שאירעה בזמן שינה כהתעללות מינית או ככזו המעידה על התעללות מינית בעבר. גד בן שפר הוא פסיכולוג המלמד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

בהקשר של שיתוק שינה והתעללות מינית לא עושה לי טוב וגם מפליל כי אני חווה שיתוק- שינה או מה שלעזאזל זהלא יהיה ועכשיו בא פסיכולוג שטוען שאנשים שחווים שיתוק שינה יש מצב שגם הזכרונות שלהם מזוייפים הנה קטע נבחר: התעללות מינית לכאורה שיתוקי שינה יכולים לקבל גם פרשנות של התעללות מינית, וזו עלולה לייצר זכרונות מזויפים בעלי משמעות הרסנית לחייו של האדם ולקשריו עם הסובבים אותו. החומרים מהם מורכבת ההזיה הנלווית לשיתוק שינה: תחושת מחנק וחרדה, גירוי מיני, נוכחות של דמות מרושעת בחדר שקרבה למיטה, עשויים להתאים ל"תסריט" של תקיפה מינית. כלומר, חוויות של שיתוק שינה שהאדם חווה בילדותו ובנעוריו, עשויות להחוות על ידו שנים אחר כך כזכרונות אמיתיים של התעללות מינית שעבר. במובן זה, זכרון עמום של שיתוק שינה עובר פיתוח והרחבה, ומובנה מחדש כזכרון של תקיפה מינית. ואכן, מספר חוקרים הצביעו על אפשרות זו, אפשרות שעולה גם ממקרים של אנשים שפיתחו במהלך טיפול זכרונות להתעללות מינית לכאורה שלא היתה ידועה להם, ולאחר מכן טענו כי אלו היו זכרונות מזויפים. שונאת את הכתבה הזאת!!! כי הזכרונות שלי לא מזוייפים! אם כל הזמן חוזר לי חלום על שיתוק כמו עם האיש עם האקדח באחד העלילות. ונכון שזה לא קרה מעולם ה רי אף איש עם אקדח לא רדף אחריי אבל בעיניי זה סמל ל.. אז אני אני עדיין מסרבת לקבל את הכתבה הזאת בטח לא בהקשר שלי!!!

זה לא שיתוק בשינה! זה חלום על סכנה מפגיעה ** מתקרבת כל פעם בעלילה משתנה בחלום נקלעת לצרה מתחילה מנוסה ואז מגלה שאני יכולה לזוז ומשותקת פאקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק היכולת לזוז נלקחת ממני וזה משהו קצת אחר.. אבל התחושות דומות לשיתוק בשינה מדהים! אוי ורק שזה לא מצביע על זכרונות מזוייפים זכרונות מזוייפים?! כאילו, אין מצב!

נשמה מתוקה שלי, כל הפסיכולוגים האלה עוסקים במחקרים ובמאפיינים כאלה ואחרים לכל סיטואציה שבה הם ניתקלים במהלך היותם מטפלים באוכלוסיה כזאת או אחרת. הם מסיקים מסקנות שלא בהכרח תואמות את המציאות אלא רק את האבחנות שלהם והרצון למסגר כל מיני דיאגנוזות שלהם מתחת לכותרות בומבסטיות. מיפה ועד למציאות ולאמת שלנו המרחק גדול וארוך כאורך הגלות. כולנו עם התנהלות מסויימת בחיים, טריגרים, פחדים וכל מיני דברים שעולים בגלל מה שעברנו. אף אחד מהפסיכולוגים האלו לא יודע מה זאת פגיעה כזאת כי הם לא עברו שום דבר, הם רק מטפלים באנשים שעברו. הסממנים שמסתובבים לנו בתוך החיים לא נחתו עלינו סתם ככה. החלומות לא מגיעים סתם, ההתנהלות שלנו ובעצם מה לא.... והדבר הזה שנקרא פסיכולוג רוצה להסביר לי מה אני מרגישה? זאת פשוט חוצפה ועזות מצח. ואם אני לא זכרתי כלום מעל 30 שנה אחרי שהכל נגמר, אבל לא ניכנסתי מעולם לאמבטיית קצף והצהרתי שאם מישהו רוצה להרוג אותי שיכניס אותי לאמבטיה כזו, הסיבה היא ששנים הוא כמעט הרג אותי כל יום בדיוק באמבטיה כזו, ואני יודעת רק עכשיו ועד עכשיו לא זכרתי את זה..... אז מה? סתם זכרונות? וסיוטים שחלמתי שהעירו אותי לילה אחרי לילה בבעתה במשך 13 שנים רצופות ובסוף התברר שמה שחלמתי הוא באמת חלק נוראי מי מה שקרה לי בתוך הפגיעה. והוא הפסיכולוג יבוא ויגיד לי שאולי כל זה מזוייף? מי הוא בכלל ואת מי מעניין מה שהוא גילה. שיקח את הפגיעה שלי בשבילו וישאיר אותי רק עם הזיוף שלו, ונראה אותו מתמודד איתה ומאבחן אחר כך את עצמו כחלומות מזוייפים ופגיעה שלא הייתה.... גיבור גדול על גב של ניפגעות. באמצע סדנא במרחב הכי בטוח בשבילי חטפתי פלש בק עם שיתוק וקיפאון שניגמר אחר כך בבכי נוראי והוא יגיד לי שזה מזוייף? מספיק לשים לב לכל חכמולוג שמחפש צומי. חבל על האנרגיות והכוחות שלנו. אל תשימי לב למאמר הזה. זה בולשיט אחד ענק מתחילתו ועד סופו..... חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מ צטערת על הזכרון הקשה בתוך האמבטיה אני בטוחה שהזיכרון הזה לא סתם צף אלא משהו אמיתי ונוראי שאכן קרה ואת הדחקת אותו שנים גם אני הדחקי המון המון דברים שלפעמים צפים ועולים ואני לרגע לא מטילה ספק ונכנסת עמוק לתוך עצמי בכנות רבה ועד עכשיו לא מצאתי לצערי אף אחד מהם מזוייף הלוואי שהם היו מזוייפים וחבל שהם קרו כבר שמעתי בעבר על תסמונת הזכרונות המזוייפים ועל היכולת להשתיל זכרונות לכאורה אמיתיים זה אפילו נאמר בפניי בציניות על ידי בת משפחה שסיפרתי לה תסוד שלי והיא מצידה בחרה להעלות לדיון בין חברים את תסמונת הזכרונות המזוייפים בה צפתה בערוץ 8 ושאני אשמע הבנתי מכך שהיא רומזת לי בעצם ש.. ועדיין המשכתי בשלי היא לא הצליחה לערער אותי למרות שנפגעתי ממנה באותו רגע מאוד ממש התאבנתי !! בכז המשכתי בשלי ולדבוק במה שאני זוכרת באמת!! וכמובן אני מאמינה גם לך!! ונמאס מכל השופטים מסביב אם הם היו בנעליים שלנו נראה אותם.. שולחת לך המון חיבוקים יקרה ושבת שלום.. סמויה

נפגעי עבירות מין זוכרים נכון הנסיון לזלזל בזכרונותיהם של הסובלים מפוסט טראומה מבטא קושי להכיר בשכיחותה של עבריינות המין בחברה האנושית ענבר יחזקאלי-בליליוס פורסם: 22.05.09, 07:48 לאחרונה פורסם כי בית משפט הרשיע באופן תקדימי אב שאנס את בתו, בהתבסס על זיכרונותיה המודחקים. אך לא מדובר בתקדים. לפני למעלה משנה הורשע אב שהתעלל מינית בבתו, בהתבסס על זיכרונותיה ששבו אליה אחרי שנים רבות של הדחקה. הנפגעת במקרה ההוא לא זכרה את המעשים משך שנים, אך השלכות הפגיעה הותירו בה שלל תופעות פוסט טראומטיות מהן סבלה כל חייה. הרכב השופטים נתן אמון בעדותה, וללא סיוע עדים מומחים וגזר על האב 14 שנות מאסר. מומחים לטראומה תמימי דעים באשר לאפשרות של הפרעות זיכרון, נתקים, דיסוציאציה והדחקה בדרגות שונות אצל מטופלים הסובלים מפוסט טראומה. נדמה כי בבית המשפט בישראל זו סוגיה יחסית חדשה, אך לא כך הדבר. השופטים בארץ מנוסים בשמיעת עדויות אלה, שפעמים רבות הן חסרות, מקוטעות ולא קוהרנטיות, אך עין מיומנת מסוגלת לחלץ מהן את סיפור הפגיעה ודווקא ה"כשלים" בעדות הם שעשויים לחזק אותה כעדות מהימנה של קורבן גילוי עריות. סוף הזיכרון נזכרת באונס אחרי 30 שנה? / גד בן שפר להבדיל מהשופטת שביססה הרשעה על זיכרון מודחק, ברחבי העולם מתבססת דווקא ההכרה כי יש להטיל בו ספק לכתבה המלאה בתגובה לסוגיית הזיכרונות המודחקים, ניסה הפסיכולוג גד בן שפר להחזירנו לוויכוח ההיסטורי אודות זיכרון מודחק שעמד במרכז דיון ציבורי בארה"ב לפני 30 שנה. זהו לא ניסיון יחיד להשתיק את קולם של הנפגעות והנפגעים. לאחרונה הפכה תופעה זו של הבאת "מומחים" המציגים עדויות של נפגעים כזכרונות כוזבים, "שתולים" או מדומים - אופנתית. היא מתחברת למסורת ארוכת שנים של הכחשת עבירות מין חמורות שעברו ילדים רכים בתוך המשפחה, החל מהתיאוריה של זיגמונד פרויד וכלה בימינו אנו, כאשר מואשמים הנפגעים כמפנטזים, הוזים, סובלים מהיסטריה, מעורערים בנפשם או לחילופין כפתיינים או סוחטי כספים. תיאורית הזיכרונות המזויפים - שורשים ארוכים לה. היא חלק מטענות שהועלו במשך שנים על ידי עברייני מין מורשעים בארה"ב. מדובר בתיאוריות שלא זכו להכרה מעולם. למרות הדרישה של אותם "מומחים מטעם" להכיר בה כבתסמונת על ידי ה-D.S.M האמריקני, הדבר לא צלח. גם ארגון הבריאות של האו"ם דחה תיאוריות אלה. הניסיון המחקרי מראה, כי התסמינים הפוסט טראומטיים הנצפים אצל הנפגעים הנם ייחודיים להשלכות המתרחשות בעקבות פגיעה מתמשכת בילדות ואינם ניתנים לזיוף. משום כך, הן הופכת אותן לראייה חזקה בדבר פגיעה מינית ממושכת בגיל הילדות ומעמידות תמונת חיים קונסיסטנטית של קורבן גילוי עריות. בתשעת מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הפזורים ברחבי הארץ, מכירים היטב את הפרעות הזיכרון המאפיינות פגיעה מינית ואין בכך משום חידוש. זו תופעה מוכרת לאנשי הטיפול, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים העוסקים בטראומה בכלל ובטראומה מינית בפרט, ופוגשים נפגעות ונפגעים על בסיס יומי. על פי הפסיכולוגית הקלינית ד"ר אביגיל מור, ישנם מחקרים המוכיחים מעל לכל ספק את קיומו של הזיכרון המודחק. מחקר אורך אחד תיעד הדחקה מוחלטת של התעללות מינית בקרב נשים שהוצאו מהבית בילדותן בגלל התעללות מינית מוכחת. גילוי עריות הוא תופעה רווחת הרבה מעבר לנתפס, וקשה מנשוא להכרה גם על ידי הנפגעות והנפגעים עצמם וגם על ידי החברה כולה. פגיעה מינית ממושכת שמבצע בן משפחה מדרגה ראשונה, אב, דוד, סב או אח שמנצל את גילו הצעיר של הנפגע, את תמימותו, תלותו, חוסר ניסיונו של הילד ופערי הכוחות ביניהם, היא תופעה קשה לעיכול שמעוררת שאט נפש ורצון להרחיק אותה מאיתנו עד כמה שניתן. לא לשמוע, לא לדעת, לא לראות שמסתובבים בינינו ילדים רכים שביתם הוא המקום המסוכן להם ביותר, ואין אף שלט שמסמן את דלתות הבתים הללו ומאפשר לנו לצאת ולהצילם מהמבוגרים האחראים, שמופקדים על גורלם האכזר. הילדים הללו נמצאים גם בבגרותם רחוק מהעין הציבורית, תחת מעטה הסוד שמשמר את הפגיעה ואת הבושה. בנפשם של הקורבנות מתחוללת כל העת מלחמה בין הרצון לחסות על הדברים, לשמרם בסוד ולהכחישם כדי לשרוד את היומיום, לבין הצורך לחשפם ולזכות באמון הסביבה שהדברים הללו אכן קרו להם. הכרה זו הכרחית לשיקומם והחזרת השליטה לחייהם. עו"ד ענבר יחזקאלי-בליליוס, יועצת משפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

שהוא פרסם ולא רק את חלקו כפי שהבאת לכאן . הוא טוען שעם היה קצה חוט כל הזמן ולכולנו היה כזה חלום או משהו או תמונה אחת בראש הזכרונות לא יכולים להיות מזוייפים . סוגיית הזכרונות המזוייפים גם בארה"ב וגם עכשיו באה ממקום דווקא שאנחנו יצרנו מהמקום שמטופלים תבעו מטפלים על כך שהם שתלו בהם זכרונות וכמות התביעות הזו בארה"ב הייתה שווה לכמות התביעות נגד הורים מתעללים . בכל מקרה יקרה אני חושבת שהדיון הזה יצא קצת מהפרופורציה ומטרגר את כולנו חבל כמו שכתבתי לו במייל אני יודעת טוב מאוד שנפגעתי . מכוון ואיני ראשאית לפרסם את תשובתו אלי לכאן זה לא לעניין חייבת לשתף אותכן בכך שאני פניתי אליו במייל וגם אמרתי על הדיון כאן כך שעם רצה להסביר את עצמו יכול היה לעשות זאת . בכל מקרה בנות יקרות הוא התיחס מאוד במקצועיות וענה לי על שאלותיי . הקישו בגוגל את שמו ותהייה לכם גישה לאתר שלו הן לטלפון והן למייל הוא לא מתחבא ואני חושבת שהמחקרים של אותם אנשי מקצוע כמו הטיפול שלהם עוזר לנו אחרת היינו במחשכים והיו חושבים שאנחנו בהיסטריה ומאשפזים בכפייה אז בואו לא נזרוק חול גם במי שרוצה בטובתינו גם עם לפעמים שוגה . והן מה לעשות תמיד יהייה מי שיזייף וכן זה מעמיד אותנו בבעיה אבל כמו שיש נשים שבודות תקיפה כדי לנקום ועוד ככה יהיו אנשים שיזייפו זכרונות כי זאת דרך העולם . תהיו שלמות עם עצמיכן ועם הדרך שאתן עושות .

עו"ד ענבר יחזקאלי-בליליוס, יועצת משפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית על המאמר שלה שמגן על הנפגעים באמת תודה!