כלואה ט'

מרגישה כלואה בתוך העבר בתוך החולי בתוך הרחמים העצמיים בתוך הדימוי של הקורבן ולא מצליחה להוציא את עצמי והכל קרה כל כך כל כך מזמן ומרגיש כאילו לא עברה שעה ואני מבזבזת את חיי כי חיה שם ולא כאן ולא מצליחה להשתחרר מהכלא הזה ורוצה יותר מזה ולא יודעת אפילו איפה לחפש ובטח לא יודעת איך למצוא ויודעת שאין לי עוד הרבה שנים כי חולה וזה לא משתפר ומרגישה שלא חייתי בכלל כאילו יושבת ומחכה לסוף כלואה בתוך החושך ויודעת שיש מתג של אור שאפשר להשיט יד ולהדליק את האור והכל יראה אחרת אבל לא יודעת איפה המתג והאמת כבר אין לי כוחות לחפש אז בינתיים כלואה.... דמעה

לך לחפש את המתג. שולחת לך שיר שיאיר את הדרך שיר שיתן כוח ואומץ לראות את הדרך חושבת שעשית כבר דרך ארוכה ואת בדרך הנכונה . שולחת לך שיר של נחמה . http://www.youtube.com/watch?v=BIx1-j1vo-c&feature=fvsr

מתוקה, את לא צריכה לחפש את המתג של האור ואת האור, כי האור נמצא בתוכך, הוא שם בפנים ואת רק צריכה להסכים לראות אותו, לאפשר לו להאיר לך את הדרך. הוא שם בתוכך, רק תגעי בו, והוא נמצא בתוך הרגישות וטוב הלב שלך ובעצם נמצט בכל כולך. איתך יקרה שולחת חיבוק. שלך - מציאות אחרת

להרגיש כלואה בתחושת חסרת אונים בלא להגיש שיפור או תזוזה הרגשה קשה..כואבת מקווה שתמצאי את המתג אולי תוך כדי הטיפול? איתך מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית