מרגישה כמו הזבוב שעל הקיר - טריגר

מרגישה מובסת ומושפלת ובעצם ממשיכה עם אותם דפוסים שאני מכירה. צריכה רק לרצות את כולם כל הזמן. לעשות הכל כדי שיהיו מרוצים מימני, ואם זה לא מספיק, להשתדל יותר. ואני עושה הכל ועל הדרך מוחקת את עצמי. הכל כל כך מטלטל, כל כך מזעזע, נישבר לי הלב כל פעם מחדש. מרגישה שלא רואים אותי כי אני לא רואה את עצמי. כי הכי חשוב שכולם יהיו מרוצים, גם אם זה בא על חשבוני, גם אם אני מרגישה ניפגעת. אין מקום להרגשה שלי ולתחושות שלי, כי כולם מסביב צריכים להרגיש טוב. אבל מה איתי?????????????? אין לי אוויר, כבר לא נושמת. העיקר שכולם ירגישו טוב, שלא יפגעו, שלא יסבלו.... אני יכולה תמיד להשאר בסבל, כי אני למודת סבל ומכירה רק סבל והמון, ואולי עוד קצת.... מה זה משנה ולמי, הכל על מזבח הצדק, כדי שכולם יקבלו את מה שהם רוצים וצריכים, שאף אחד לא יפגע ולא ירגיש רע. ואני, למי איכפת מימני בכלל ואת מי זה מעניין. גם אותי לא, כי אני רגילה לסבל, לא חייה בלי סבל, מתה מבפנים אבל מה זה משנה? העיקר שאני כאן כדי לרצות את כולם. הכואב כל כך הוא שנמאס לי לסבול, לא רוצה לסבול יותר, אבל מן הסתם זה הנתח שקיבלתי בחיים המבובזים והמעיקים האלה. נימאס לי, רוצה להתנדף, במילא לא ירגישו בהבדל, רק יהיה כאן פחות סבל. הרבה פחות סבל, כי יש בי המון סבל..... סליחה על המגילה המעיקה, אבל לא היה לי איפה לפרוק את זה, ובעצם לכתוב את כל זה הציף אותי עוד יותר. מן הסתם מבוזבזת כאן וחסרת תקנה. מציאות אחרת

אין לי מילים כרגע אבל קוראת ואיתך רות

תודה שאת איתי. שולחת לך חיבוק, שלך - מציאות אחרת

וכואב לי כל כך את עושה תהליך כל כך מבורך וקשה ומפותל ועדין את לא רואה את עצמך . את ח ייבת לראות את עצמך ועם משהו כל כך קשה לך תמללי אותו שתפי שאת לא אוהבת את זה שאת לא מוכנה על תעשי דברים מתוך הכרח תמיד תחשבי מה יקרה יכעסו עלייך או קיי זה מפחיד נכון אבל זה לא הכעס של אז .לא כל האנשים כועסים כמו הפוגעים בנו אוהבת ומחבקת ורוצה שתנסי להבין לא כל מי שאומר לך את דעתו כועס ולא כל מי שאת תגידי לו את דעתך כועס . איתך בכל מצב מחבקת המון

תודה על המילים החמות ותודה שאת איתי. כנראה שמה שמפעיל אותי הוא שאם אני לא אתנהל כמו שאני מתנהלת, זה יפגע באחרים. חוויתי יותר מידי פגיעות על רקע זה "שפגעתי" ושמתי את זה במרחאות כי מה שלא יהיה לא הגיע לי שיפגעו בי כל כך. יחד עם זאת כשאומרים לי שאני פוגעת החיבור המקולקל הזה לא מאפשר לי לחיות כמו כולם, כי הנקמה בפתח.... זה חיבור מקולקל שיש בי. כדי שלא יפגעו מימני אני עושה את הכל ומבטלת את עצמי. ויחד עם זאת לעיתים זה מרגיש שהגבולות שלי לגמרי ניפרצו, כי אני עושה דברים בכוח ותוך המון המון סבל. איך שאני לא יהפוך את זה, זה פשוט רע. אוהבת אותך יקרה ותודה על המילים החמוצץ חיבוק אוהב מכל הלב, שלך מציאות אחרת

כואב לקרא ולדעת שמצבך לא השתנה בכלל שאת עדיין חייבת לרצות את כל העולם ןאמא שלו גם כדי שיהיה לך קצת שקט תגידי מאמי שלי, מה יקרה אם תפסיקי לרצות את כולם? תתחילי לנשום? אז אולי זו התשובה שלך לסוף הסבל שלך ! את לעולם אינך מבוזבזת רק האנרגיות שאת משקיעה באחרים במקום בעצמך שולחת חיבוקים מאמי מלוס אנג'לס

תודה יקרה על התגובה ותודה שמצאת בך את הכוחות לכתוב למרות המצב העדין והכל כך טעון שבו את נמצאת. לא יכולה להיות במקום שפוגע באחרים, זה הרבה יותר גרוע מי רק לרצות אותם. ובכל זאת אני לא רוצה כבר להיות במקום הזה, אלא כשזה קורה כשאומרים לי שאני עושה משהו שפוגע, אני לא רוצה להחות שפ כי זה מכניס אותי לאימה וכאב ההכי תהומיים בחיים שלי. מה שנוסף עכשיו הוא ההרגשה שכשאני מרצה אנשים אני כמו עוברת פגיעה ושהגבולות שלי ניפרצו, ואני לא מסוגלת להכיל את זה. מחזיקה לך אצבעות נשמה, שהכל יהיה בסדר עם אביך ושתהיה לך חוויה מתקנת איתו ושהות נעימה בלוס אנג'לס. שולחת לך ים של חיבוקים עוטפים ועדינים. שלך - מציאות אחרת.