טריגר קשה - בבקשה אל תשפטו אותי

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

24/06/2011 | 00:19 | מאת: מעדיפה לא להיות אני עכשיו

יודעת שמה שאני אכתוב כאן יהייה קשה לחלק מכן אבל חייבת להוציא ובאמת אין לי איפה כל כך לבד וכל כך כאילו יחד . מחורפנת כל היום מתפקדת מגיע הערב כל כך מובסת מהחיים . יותר ויותר מהרהרת איך לסיים את זה דיי כלום לא הולך הכל עם קשיים . מבינה היום יותר מתמיד את כל הבנות שמכאיבות לעצמן רוצה שיכאיבו לי רוצה שיתעללו בי רוצה להרגיש רוצה לפרק . כרגע מתה חיה ולא יכולה יותר ...כל כך הרבה עד הפגישה וגם שם לא יוצא כלום חייבת להוציא רוצה לצעוק לבכותת אבל כלום כלום כלום . אין לי כוח יותר לסחוב שמישהו יכה אותי עם מקל חזק רק ככה מבינה ככה רגילה זה מה שמגיע לי . יודעת שתגידו לי גל יעבור אבל באמת זה לא גל פתאום מבינה כמה דברים כבר הייתי בסרט הזה .גם שם נתתי שיתעללו בי כדי לפרוק את הכאב זה דפוס כזה כואב לא יוצא התעללו בי ואולי אני אבכה קצת אבל אז יהייה יותר על מה לבכות שטויות אחלה חינוך קיבלתי בית למופת .

לקריאה נוספת והעמקה
24/06/2011 | 09:53 | מאת:

יקרה לא שופטים אותך.... להפך טוב ששיתפת אותנו ולא נשארת לבד עם הדברים הדברים קשים...זה נכון... ובשביל זה אנחנו כאן!! שולחת חיבוק ובעיקר מנסה להעביר לך שאת לא לבד איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

24/06/2011 | 19:52 | מאת: מציאות אחרת

מאד מאד מבינה אותך, בעיקר את הרצון להרגיש כאב פיזי שיקל על הכאב הרגשי הבלתי ניסבל. ובעצם בכאב פיזי מרגישים יותר את הריפוי ואפילו רואים, הוא מסית את המחשבות מהכאב הרגשי ולכן הוא ניסבל יותר. אין לאף אחד זכות לשפוט אותך על איך שאת מרגישה ולו בגלל שאף אחד לא נמצא בנעליים המדוייקות שלך ולכן אף אחד לא באמת יודע מה ואיך את מרגישה. ויחד עם זאת הבום שאת חווה עכשיו הוא ענק, ויבוא יום שהוא יתמתן כי את תפנימי ותביני ובעיקר תתרגלי לרעיון ותשלימי עם הכל, פשוט כי זה המצב האמיתי, הוא בלתי הפיך והבחירה היחידה שלך היא לצמוח מימנו ולהתרומם. מה שהיה היה, החשוב והמשמעותי הוא מה יהיה, מה תעשי עם עצמך ועם הנתונים שנחתו עלייך היישר מהתת מודע שלך. את לא לבד, אני איתך, למרות שבסופו של יום ההרגשה היא לבד כי פיזית אף אחד לא נמצא לידך ומבין מה קורה לך מבפנים, אבל אם תחשבי על כל האנשים שאוהבים אותך, תביני שבלב את נמצאת עמוק עמוק בליבם של האנשים שאוהבים אותך ואת אהובה ורצויה בדיוק כמו שאת על כל מה שיש בך. לאט לאט הכל יתאזן לך וכמו שחיית עד עכשיו את תצליחי גם להחלץ מי מה שקורה עכשיו ולהמשיך לחיות. הכל מרוסק עכשיו אבל יתאחה בהמשך כי מגיע לך רק טוב והמון ובטח לא כאב ופגיעה בך. שולחת לך חיבוק עדין ועוטף. שלך - מציאות אחרת

24/06/2011 | 22:41 | מאת: סמויה

ושולחת לך חיבוק.. סמויה

26/06/2011 | 14:15 | מאת: חטולית

כל כך מצטערת על כל מה שעולה לך את נשמעת כואבת כמו שאף פעם לפני כן את לא לבד לגמרי כי אנחנו כאן איתך מבינה שזה לא ממש עוזר לך ואין מי שישפוט אותך על מרי ליבך ועל כאבך טוב שנכנסת וכתבת , שהוצאת רק תגידי אם יש דרך להקל על הכאב אשמח לעזור איתך

26/06/2011 | 21:25 | מאת: מעדיפה לא להיות אני עכשיו

אתן בהחלט מחממות את הלב . אוהבת אותכן ואני מפנימה שאני ממש לא לבד לפעמים בתוך הרגעים הקשים אני מרגישה כל כך לבד וזוכרת שאתן איתי . ויחד עם זה התובנות חונקות והחיבורים לא קלים וצריך להתמודד וגם ההווה חווה כל מיני בעיות וזה מרגיש יותר מידי . ואני חזקה ואני אשרוד ובתוך תוכי אני לא שוכחת עם זה ויחד עם זה לפעמים המחשבה על השלווה בלחדול מגיחה מהפינה וצפה ועולה . אז מצטערת עם אני מציפה ולא תמיד נחמדה כי לפעמים זה יותר מידי וסליחה שאני מתחבאה ברגעים כאלה אחרי סתם כינוי כי לא יכולה להאמין שזאת אני כי קשה לי לחשוב על עצמי במקומות כאלה ואולי כי אני מבטלת את עצמי וחושבת שלי אסור לכאוב אז בנתיים זאת רק אני ..ואני באמת אוהבת

27/06/2011 | 11:49 | מאת: מציאות אחרת

את לא מציפה בכלל ומותר לך לכאוב. מותר לך ויותר נכון רצוי שתתמודדי בכל דרך שנכונה לך, ובכל דרך מאפשרת שמקלה עליך, כמו ואיך שתבחרי. ההצפות קשות ובעיקר העוצמות שלהן, ולכן הכל מותר. אף אחד לא יכול להעביר על זה ביקורת או לשפוט, כי כל אחד מתמודד בדרכו הייחודית. אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי. אין לך על מה להתנצל. המקום הזה כאן נועד לתת לך מקום ובמה לכל מה שאת רוצה להגיד ולכתוב בכל דרך שתבחרי, ובשבילי את אהובה ורצויה בכל מקרה ובכל מצב. איתך תמיד כמה שתבחרי. שולחת זר של חיבוקים עדינים וחמים מהלב ישירות. שלך - מציאות אחרת