לשתף...

קצת ברח לי מקודם כאילו אותת לי לשתוק ולא לדבר אבל.... ושוב,הכל בפנים , הכל משתולל בתוכי ואינו יוצא החוצה ואינו נותן לי מנוח ןהמלחמה הזו מפרקת אותי לחתיכות ומרגיש לי ובא לי לצעוק (לך) בבקשה הצילו, מוכנה שתכריחו כדי שיצא החוצה ןניסיתי באמת לשתף פעולה בכל דרך שהוצעה לי ובכל דרך שבה ניסיתי ,נכשלתי כילון חרוץ אומרים לי שלשתף בהרגשות בלבטים בפחדים בתוכנם של הפלאשים והמראות הנגלות לנגד עיני כל זה רק יקל יראה וילמד שזה היה בעבר שזה היום לא יכול לקרות שוב שזה גם אם נראה שוב לנגד עיני לא יכול להפחיד אותי עוד ורוצה להראות לך עד כמה זה קשה לי ולא מצליחה רוצה ללמוד רגשות ,כמו שכולם יכולים אבל מלבד אותם רגשות שליליים אינני יכולה להראות שום רגש חיובי נותן ומקבל רוצה ללמוד לכתוב , לצייר,לדבר לשתף ניסיתי באמת נסיגה איומה איך עוצרים את ההדרדרות לתהום ל רוצה להפסיק לא יכולה להמשיך מפחדת לפגוע בעצמי

יקרה בתקווה שיעזור , ואין לי מילים חכמות כי באמת לא יודעת איך .

מאד מאד מבינה אותך ויודעת בדיוק על מה את מדברת. וכן להרגיש אומר גם לחשוף את מה שאת מרגישה, לא רק את העובדות היבשות, ואת לא יכולה למלל אפילו את העובדות, ומן הסתם אם זה כך איך תוכלי להרגיש אותם. ובשביל להרגיש את הטוב צריך להרגיש גם את הרע, לפרוץ את המחסום שחוסם מלהרגיש, ועמוק עמוק בפנים את רוצה להרגיש טוב ולא רע. יקרה הטוב והרע באים ביחד. כשבוחרים להרגיש בוחרים בטוב וגם ברע, בהכל... החיים הם בתנועה תמיד, פעם למעלה בטוב ופעם למטה ברע. לא כולם יודעים להרגיש. למעשה הרבה אנשים בוחרים לא להרגיש או שנסיבות חייהם הביאו אותם למצב של לא להרגיש. אני מחוברת לרגש רק 3 שנים וגם זה בהדרגה ויש עוד המון עבודה. הרגש האחד והיחיד שהרגשתי וליווה אותי כל חיי הוא הפחד, הכל היה מפחיד ופחדתי מהכל, את שאר הרגשות הדחקתי כי לא היה להן מענה או שהם סיכנו אותי. בקיצור כדי להרגיש צריך לקבל החלטה שמוכנים ופתוחים לכל מה שיבוא. הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך מניסיוני הוא שעדיף ורצוי להרגיש למרות הכאב הנורא כי זו הדרך שמובילה לריפוי ולליפרוק כאב, אי אפשר בשום דרך אחרת לפרוק כאב, רק ע"י להרגיש אותו זה אפשרי. מקווה שיוטב לך במהרה. שולחת לך חיבוק עוטף אם זה בסדר. שלך - מציאות אחרת

שום דבר לא מרמז לך על כך שאת צריכה לשתוק חוץ מהפחד הפנימי שלך שאת נותנת לו הכי הרבה מקום בחייך אינך כישלון חרוץ , אינך כישלון בכלל את רק כמו תלויה על בלימה , פוחדת פחד מוות שאם תעשי צעד אחד קדימה ודברים קצת יצאו מכלל שליטה שלך , תאבדי,,,,,,,,,את מה??? כל מה שאומרים לך הוא לגמרי נכון אם את רוצה להצליח את חייבת לשחרר את השליטה כמו שאמרה לך מציאותי , הטוב מגיע ביחד עם הרע אי אפשר לעשות בינהם הפרדה נכון שמאוד קשה להגיע להחלטה שמקבלים את מה שיבוא כמו שהוא אבל בלי החלטה כזו ובלי נכונות להתמודד שום רגש לא יצוץ אם מראש חוסמים אותו תמיד ישנה נסיגה , זו נפילה לצורך עליה גם נפילה היא תגובה חיובית כי משם אפשר לעלות אייך אפשר לעצור את ההדרדרות? ללכת לטיפול ולדבר שם על התחושה של הנסיגה למצוא שם בטיפול ביחד עם המטפלת את הדרך לעצור את הנסיגה ומשם להמשיך הלאה לבד קשה מידי-או לפעמים אפילו כמעט בלתי אפשרי כך לפחות מרגיש לי זה גם יכול לעזור לך שלא למצוא את עצמך פוגעת בעצמך מתוך נסיון אישי שבוע טוסט