האירוע שהיה השבוע

אתמול לא הצלחתי לתפקד בבית הכל היה הפוך ומבולגן ולא היו לי כוחות לתפקד! רק לקראת הערב התחלתי לסדר ולארגן ולהכין אוכל ו..המצברוח חזר האירוע משפחתי גזל ממני המון כוחות המפגש עם מא שלי הלכתי לבד, נסעתי לבד מחוצלעיר בערב דבר שבפני דורש ממני המון ריכוז וכוחות בפני עצמו!! בעלי נשאר עם הילדים משום שחזר מהלוויה והיה לו מאוד קשה.. אז הלכתי לבד.. למפגש עם אמא שלי: לבשתי את השמלה הכי טובה שלי שעלתה לי 1500 שח ולבשתי רק פעם אחת באמת שמלה ... לכל הדעות גם כסף לא משקר גם הזמנתי מאפרת כן.. דווקא בשביל האירוע עם אמא שלי שלא יהיו לה הערות בקיצור, שכנה שלי אישרה שהכל מתוקתק במקום אז..הלכתי עם הרבה מצברוח כולי מאופרת, מתוכשטת ומפונפנת נסעתי לאט, הגעתי בשלום, ח-נ-י-ת-י הכל עפי התכנית ואז.. עולה למעלה לפגוש את כולם וזה היה נורא קר כאילו, אפילו עם פרצוף מבאס להיות לבד בלי בעלי דודה שלי שעבדתי איתה- מן שלום כזה.. בכז ישבתי ליד אמא שלי ובעלה אבל עם אמא שלי זה מממררווחחחק למרות שאנחנו קרובות הכי קטע- תמיד יוצא לי בסוף לשבת ולדבר עם אמא של הבנות שפעם נפגעו. היא אוהבת אותי ואני מרגישה את זה. ורק איתה ישבתי ודיברתי. אין לי מושג למה אנחנו תמיד מוצאות אח תשנייה. עם אמא שלי אני בקושי מתקשרת, אני יושבת בינהן אבל איתה יש לי יותר חיבור. אין לי מושג למה! בקיצור, בגלל שעשו עליי פרצוף חשבתי שזה קשור לאיך שאני נראית. אולי השמלה יותר מידיי, והרגשתי ממש לא בנוח עם עצמי!! לא רציתי להצטלם ובטח לא תמונת מגנט על המקרר, בעעעעעעעעע כי ממש לא הרגשתי בנוח! אמרתי לצלם- אל!! בתירוץ "אה זה תמונת מגנט? לא אני לא אוהבת מגנטים.." חחח (: טוב, בסוף התחפפתי משם למחרת בכיתי לשכנה שלי שתגיד לי תאמת אם האיפור או השמלה היו.. אז היא אמרה לי: מה פתאום , זה היה מהמם , וגם בעלי אמר.. אז למה עשו עליי פרצוף? היא אמרה שנראה לה שזה בגלל שבאתי בלי בעלי והילדים, בטח חשבו שהמתנה בהתאם.. ולכן הפרצוף. וואלה, זה היה נכון כי למחרת אמא שלי התקשרה ככ אחרת. (אחרי שפתחו תמעטפות.. ואז היא ראתה שזה לא גרע מהמתנה..) פתאום , וואוו השמלה הייתה מהממת והאיפור.. ו.. (אמא של הבנות) אמרה כך וכך .. (זה עושה לאמא שלי גאווה ) אמא שלי: "תגידי הצטלמת?" אני : לא! אמא שלי : אני לא מבינה את זה?!? איך ....... לא הצטלמת? זה מעצבן אותה.. (:

סמויה יקרה, בהרגשה שלי ואולי אני טועה, אנחנו מספרות לעצמינו סיפור שלם על מה שקורה לנו בהשראה של הבעות פנים וריחוק מסויים שבעצם מבוסס על חוויות שכבר היו לנו וקרו בעבר, כאשר לפעמים זה אכן קולע גם לפה ועכשיו ולפעמים גם לא. ויותר מיזה בהרגשה שלנו אנחנו חייבות להיות מושלמות בעיני האנשים הקרובים לנו אחרת אנחנו מרגישות לא שוות. מיתוך כל אילו יכול להיות שהרגשת שתהיה תגובה לא טובה לזה שהגעת בלי בעלך והילדים והכל התעצם לך מעבר למה שבאמת היה. אמנם אמא שלך תמיד לא צפויה או בעיקר לשמוע מימנה משהו טוב ליד אנשים הוא מפתיע אבל אולי את הרגשת שאת לא מספיק..... ולכן כל מה שקרה מסביב העצים את זה. בכל מקרה בהרגשה שלי אנחנו חייבות ללמוד להרגיש בסדר עם עצמינו תמיד ובכל מצב, לא משנה מה יגידו עלינו ולהאחז בנו כדי שהסביבה לא תערער אותנו כל כך. מקווה שאני בכיוון ואם לא סליחה וזרקי לפח. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

בהחלט, לא זורקת לפח!! מאוד צדקת במה שאמרת, ואמרת דיי נכון אל תרגישי לא נעים.. האמת, ידעתי מראש שתהיה תגובה לא טובה לכך שאבוא בלי בעלי והילדים כאילו ואני זו שעושה פרצוף אבל כך זה יצא ו..יכולתי להביא את הילדים אבל למחרת היה ביהס, והם כבר הפסידו יום בגלל אירוע קודם. ועד מאוחר..אמרתי, כדאי לוותר.. וגם..סופסופ ערב עם עצמי, לבד. חשבתי שיהיה לי יותר כיף. וחוצמזה התקשרתי בצהריים לאמא שלי להודיע לה שאני אבוא לבד בגלל.. כך וכך וכך שללא תתרגז באולם אבל היא אמרה : "אני בדרך לתופרת.. אני אתקשר אלייך עוד שעה .." אמרה ולא חזרה! אז ככה באתי בלי לעשות חשבון לאפחד. אבל זה גבה ממני מחיר.