אההההההה ובעעעעעעע טריגר

מצטערת מצטערת שמציפה את הפורום בהודעות בלע בזמן האחרון אבל מתחרפנת וצריך לתפקד ולהיות ולתת ואין לי סבלנות ואין לי כוח ועד שאני אגמור עם השלדים מהעבר לא ישאר לי הווה מרוב שאני דוחפת את כולם והעבודה צריכים את הכוחות שלי והיצירתיות שלי וזה שואב אותי עד השביב האחרון . והזכרונות והסיוטים והמחשבות ...ושלא לדבר על הטרדות היום יומיות ....... והניתוקים השבוע נהגתי והתנתקתי ומצאתי את עצמי מתעוררת לתוך המדרכה בבום גדול ...מפחדת מפחדת מעצמי מפחדת מאיבוד שליטה . לא ישנה לא מבינה לא רוצה קמה עם זה והולכת לישון עם זה אלוהים רוצה קצת שקט קצת שלווה . מצטערת עם זה יקפיץ מישהו אבל מתחילה לחשוב שאת השלווה אני יקבל רק עם אני לא יהייה יותר ,האופטימיות שלי הטבעית ושמחת החיים נוזלים לי מבן האצבעות .רוצה שקט שקט שקט שקט

שקט שאחרי הסערה -דרור בן יעקב "שקט שאחרי הסערה עקבות המים כבר כמעט אינם נראים אף אחד לא ינחש מה שהיה את שעברו סערות של ימים את שעברו סערות של ימים הלכתי סובבתי איתך, לבדי והנפש הציפה הכל כל רגש אדם, כן כל מה שיכול עבר וכמו נדם בלי קול עבר וכמו נדם בלי קול נדם ונדהם- איך יתכן אגדה, מציאות היא דימיון ורק קול המים מחליק וממתן כן, הרדם, שכב לישון. כן, הרדם, שכב לישון." שבת שלום דמעה

ממש צריכה

את נמצאת בתקופה מאוד לא קלה באמת לא פשוט להילחם כל הזמן מרגישה שאת סחוטה לגמרי מה הפלא שאת מבקשת רק שקט מאחלת לך שבת רגועה ושקטה שבת שלום יקירתי

והשבת תמיד שבת זה טוב ..תודה חיבוק

צר לי על התקופה הקשה שאת עוברת אל תוותרי תני לגל לעבור בקרוב תגיע ההקלה מחזקת אותך שמרי על עצמך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מאד מבינה את הכאב שלך ואת הרצון שיהיה כבר שקט. ובעצם השקט הוא שקט מהמחשבות ומהתדהמה והאכזבה הגדולה שהכל מתהפך לך. שכל מה שהאמנת בו פתאום איננו. יחד עם זאת, את היא המעצבת העיקרית של מי שאת ולא המשפחה והילדות וכד'. הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך מניסיוני הוא שאת תקבלי את השקט הזה לאט לאט ובהדרגה ברגע שתרפי ותקבלי את הכל ובעיקר כשתפסיקי להלחם בזה. אי אפשר לשנות עובדות ואי אפשר למחוק אותן. ברגע שהן כבר יוצאות מהתת מודע למודע אי אפשר להתעלם מהן יותר. המלחמה הזאת להתכחש להכל ולא לקבל שזאת הייתה המציאות שלך רק מתישה וממוטטת אותך, והנורא הוא שגם המלחמה וההתכחשות להכל, גם כל אילו אין בכוחם לשנות שום דבר. ככל שתסכימי להרפות יותר וככל שתמנעי ממלחמה בכל הדברים האלו, באמונות שלך שמתהפכות עכשיו וכד', יהיה לך קל יותר להתמודד עם הדברים. במובן מסויים זה מרגיש כמו שהקרקע נישמטת לך מתחת לרגליים, אבל הקרקע שמיתחת לרגליים שלך היא רק הקרקע שאת בונה ומדשנת בכל יום והיא נמצאת שם ולא הולכת לשום מקום. מה שהיה לא ישנה את מה שבנית ומה שאת עוד עתידה לבנות. כמו שאומרים, הכאב הוא בלתי נמנע אבל הסבל הוא בחירה. העבר כבר היה וקרה, ומה שנותר הוא להסתכל לאמת בעיניים ולהגיד לעצמך שאת טובה ושווה וכלום לא נידבק בך למרות הכל ואף על פי כן. אוהבת אותך יקרה ומחבקת בכל ליבי. שלך - מציאות אחרת

יחד עם זאת רוצה שתביני לא חושבת שאני לא בסדר לפחות לא בחלק הזה של הסיפור אבל כן לא יודעת מי אני ולא יודעת מה טוב ונכון ומה זה מהשריטה שנותרה בי . אני אשרוד אבל בינתיים צריכה גם לתפקד וזה יוצר קושי עצום . מרפה ומשחררת עד כמה שאני יכולה וסובלת לא מסוגלת לשחרר הכל בבת אחת חייבת את האחיזה והשליטה . תודה חיבוק