בעעעעעעעעעעעעעעעע

אני קוראת את כולכן ולא מוצאת בתוכי כוחות להגיב. לקח לי כמה ימים עד שהעזתי לפתוח הודעה, ואני כותבת מהר רק שלא להתחרט ולברוח שוב... אין לי כוח להכיל את עצמי וגם אין לי מילים, כמו לא נישאר כבר כלום. מרגישה לבד לבד וזו ההרגשה שלי בלי שכל מי שמסביבי בכלל יכול לחוש או להבין. אף אחד לא מרגיש, מבין.... כאילו חיה בשני עולמות, ובסופו של יום אני לבד בתוך העולם המבודד שלי, לא מנסה אפילו להסביר כי אין לי מילים, אני עצמי לא מסוגלת למלל את מה שעובר עלי, כמו בלק אאוט, כמו לא קיימת. מרגישה פתתית ברמות של לקבור את עצמי באדמה מבושה, כי בהרגשה שלי אני לא זקוקה למילים שלי או למילים של אף אחד שמטרתן תהיה להבין אותי, אלא רק לחום אנושי אמיתי חסר טובות הנאה, נקי ופשוט.... מציאות אחרת

מצטערת שכתבתי כי זה נשמע פוגע ונשמע נורא ואפילו לא מראה עד כמה רע לי, פשוט כי אין לי מילים. זה נשמע פוגע ולאחרונה אני רק פוגעת, בערך בכל העולם ואישתו. מצטערת..... מציאות אחרת

את לא פוגעת חבל שאני לא יכולה לעשות כלום לגרום לך להרגיש אחרת שולחת לך טוב

במישהו בזמן האחרון .......אוהבת

ואת לא לבד ....גם לא בסופו של יום

תודה על המילים החמות והמרגשות. גם אני אוהבת אותך. שלך - מציאות אחרת

מכירה את ההרגשה של הזדקקות לחום אנושי שלפעמים זה כל מה שצריך כדי להרגיש קיימת. חיבוק גדול ועוד אחד ועוד ועוד ועוד רות

תודה על ההבנה והחיבוקים. מחמם את הלב ובדיוק במקום. שולחת גם לך זר של חיבוקים. שלך - מציאות אחרת

המון כאב המון עצב וים של בדידות שולחת לך זר פרחים http://niranbd.com/newcity/vcitypics/609847/file_0_original.gif מכל הלב ובהמון אהבה איתך תמיד

תודה נשמה אהובה על ההבנה והמילים החמות. שולחת לך חיבוק עוטף ועדין, שלך - מציאות אחרת