מסתובבת סביב עצמי

כבר מאז צאת השבת ולא מוצאת מילים לנחמה לפני חודש סיפרתי על גיסתי-אשת אחי שהגיע לארץ כדי לסעוד את אמה החולה שהיתה מאושפזת בבית חולים עם עליות וירידות לכאן ולשם במצבה הבריאותי שוחררה ושוב אושפזה , לפני שבו גיסתי חזרה לחו"ל והיום אימה נפטרה , אישה מדהימה וכזו אמיצה שגידלה את 4 ילדיה לבד כאלמנה , ודאגה שלא יחסר להם כלום , אימצה אליה את כל מי שרצה אמא נוספת , תמיד בחיוך והמון אהבה , אני מאוד אהבתי אותה , אולי ממנה למדתי לאמץ ילדים שאינם שלי , בלי לשים לב , מי יודע? היה המון מה ללמוד ממנה ועכשיו , זהו , זה נגמר מחר הלוויה -פרידה אחרונה מלווה בהמון זכרונות נהדרים ממנה ועם המון כאב , חלל גדול שנפער במקום ששם היא היתה בתוך הלב והנשמה , אייך נפרדים מאדם שמאוד אוהבים? ??????????????????????????????????????????????????????????????.... חטולית

ותנחומים רבים על פרידה מאישה ככ מדהימה יהי זכרה ברון ויפה בעיניי שהפנמת ממנה את הנתינה לאמץ ילדים שאינם שלך זה ממש גדולה!! תמיד אמרתי גם בלי להיכרך, בהתחלה שיש בך יכולת נתינה יוצאת דופן.. כי זה משתקף אצלך מייד סימן ההיכר שלך.. שולחת לך חיבוק סמויה

אין מילים שמרגיעות את הכאב ,אבדן של אדם אהוב הוא קשה וגם עם חלק מהעולם הוא קשה ובילתי נתפס פשוט איתך בשקט ללא מילים שולחת חיבוק לעידוד

משתתפת בצערך יקרה. כואב מאד להפרד מאדם משמעותי ואהוב כל כך. יחד עם זאת אני מאמינה שלא באמת ניפרדים, אלא תמיד זוכרים אותו. היא לתמיד תהיה נוכחת בחיים שלך בתוך הלב, והיא השאירה לך מורשת חשובה ומשמעותית. הזכרונות הטובים מימנה יהיו תמיד איתך בלב ובעצם בדרך הזאת את תשמרי את הזכרון שלה. נכון שהיא כבר לא תהיה נוכחת פיזית בחייך אבל הזכרון שלה יונצח על ידך לתמיד.... אני אשמור אותך במחשבותי מחר, כדי שתרגישי פחות לבד ברגעים הקשים. שולחת לך ים של חיבוקים עוטפים ואוהבים. שלך - מציאות אחרת

לצערי אין לי תשובה על איך נפרדים רק הזמן אני יודעת במקרים האלו הזמן עשה את שלו .

מצטערת לשמוע יקירתי.. ברוך דיין האמת! נורא לשמוע את הבשורה המרה שולחת כוחות ולכל דבר את יודעת איפה למצא אותי

מצטערת יקרה על האובדן היא תמשיך ותחייה בתוכך תמיד כי ידעת לקבל ולאמץ דברים ממנה שהיום הם חלק ממך והיא תמשיך להיות שם עבורך איתך אידה עו"ס SEW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

הלוויה היתה בשעה 20.30 הערב בבית החיים-ירקון מי שמכירה את המקום יודעת שבקלות אפשר ללכת שם לאיבוד לא היו הרבה אנשים כנראה גם בגלל השעה הלא רגילה "שער הגאולה" -לפני שנה וחצי קברנו שם את גיסי אח של בעלי הלילה שוב , באותו מקום ,באותו השער גם לה הגיעה שעת הגאולה מסביב הכל חשוך , חוץ מאור הירח ופנס חיוור ומסכן שבקושי העיר את הדרך שנראתה בלתי נגמרת , בוכים ומדברים משחזרים שוב ושוב רגעים אחרונים,,,,,,,,,,,,,,, מה כבר נשאר לעשות? ברגעי הקבורה כולם מצטופפים אחד ליד השני , דממה וחושך , איזה פחד הרב מתפלל , הבנים שלה חוזרים אחריו וכל רגע מישהו אחר מסתכל לאחור , מישהו נגע לי בכתף ואני קפצתי בבהלה , בסוף זה היה רק ענף מקופף שהתנדנד לו סתם משעמום ,נגמר , לאיזה כיוון צריך ללכת כדי לצאת משם ? הרי אסור לצאת מהמקום שבו נכנסים הרב מנחה לכיוון יציאה וכולם פונים לשם במהירות , מהר , קדימה רק לצאת כבר משם כי אחרי שעוברים כל פנס קטן גם האורות האלה כבים , סוף סוף מגיעים לרכב ונהיה חושך מצרים , אפילו הפנס של הקברן כבר לא דולק , בשביל מי ישאירו אורות? המתים לא זקוקים להם מפחיד ברמות , ושלא נדע עוד מצרות

שכחתי להודות לכולן על כל המילים המרגשות שכתבתן לי כולכן צודקות והמון תודות