מרגישה לבד...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מה שאני אכתוב כאן לא יכול לתאר את עוצמת הכאב שאני מרגישה- בני מתחתן שבוע הבא- והכל כל-כך מסובך- בעיקר- תחושת ה"לבד"-שאין משפחה תומכת-אוהבת- ועוד פעם אצטרך לשים "מסיכה" להראות לכולם שאני הכי מאושרת- אעשה את זה אבל...מנסה ללכת הלאה- צעד-צעד- זקוקה למישהוא שיהיה איתי- יתמוך בי- אבל אני לא נותנת לאף אחד להתקרב- שונאת מה שאני עושה לעצמי-שוב ושוב- תודה שאתן כאן-ינשוף
אין יותר גרוע מתחושה כזו שאת מזמינה אנשים שאת לא רוצה לחתונת בנך. אני לא יכולה להחליט עבורך, אבל אני בפירוש, היתי מזמינה רק את האנשים שאני יכולה עדיין להתמודד איתם וכל אלה שלא, אז לא! כי את אמורה להיות הכי מאושרת בערב הזה וגם להשרות אווירה טובה על בנך, ואם תהיה בתחושה של מתח, אז זה רק יאיב על הרצון לשמח את בנך כמה שיותר. אני לא חושבת שצריך להיות "ייצוגי" ומשפחתי בכל מחיר.
את לא צריכה להוכיח כלום בשביל אף אחד אבל שאת יודעת שבנך מתחתן :) אני בטוחה שיש חלקים בתוכך שטוב להם תני להם לצאת לא בשביל אף אחד בשבילך.
באמת מאוד עצוב וכואב עד שיש כבר ארוע משמח את שוב לגמרי לבד אין ממש אף אחד שיכול להיות איתך בערב כזה חשוב? אולי תעשי מאמץ , אפילו קטן הפעם למענך ? מקווה שבסוף באמת לא תהי לגמרי לבד שבת שלום
קודם כל המון מזל-טוב לך ולבן! מאוד מבינה את החששות שלך מול המשפחה. את הכאב והלבד. הנה, את מזכירה לי חודש יוני ואילך- מבול של אירועים של משפחה ואחרים.. אצל אחרים זה ככ שמח ופשוט. ולנו- זה מקבל משמעות קצת אחרת.. שולחת לך חיבוק סמויה
שאתן מבינות אותי- והנה עוד כמה שעות והבן מתחתן- גרוש שלי כבר שלח הודעה עם הבנות שלי שאני אגיע כחצי שעה לאחר מכם לחתונה כדי שהם יצטלמו בלעדי- אין לי כוח להתווכח- אבל -עצוב לי- מנסה לחשוב רק על הבן-ולשמח אותו- מנסה להשים את עצמי בצד-אבל קשה-תודה שאתם כאן
