דפוסים הצילו
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כל כך משתדלת לחשוב טוב לנשום עמוק להרפות לא לכווץ לקחת את הכדורים לחשוב לפני שאני מקיאה לעצור בזמן להתקלח כמו כולם בלי לשרוף את עצמי כדי להתנקות ולמה למה למה למה ?????????? יופ שישי טיפול נכנסת מכווצת וכואבת ויוצאת נושמת נקיה משוחררת ואני חושבת לעצמי הנה זה אפשרי ואני מאמצת את ההרגשה הטובה ללבי כאילו מנסה להדביקה שלא תימס וערב שישי עובר בטוב .ואני הולכת לישון רגועה עדין מחזיקה ובלילה לא זוכרת כלום אבל קמתי בשכיבה על הגב קפואה מכווצת בזחילה לאמבטיה לשטוף במים והיום מתחיל ... מדברת עם עצמי משננת את המטרות מנסה לשחזר את התחושה ואת מה שהביא אותה לוקחת כדור נרגעת מחזיקה את המערבולת כמעט עד הערב ואז מוכרחה מוכרחה להוציא לנקות להקיא להקיא עוד ועוד ושוב ושוב ושוב וכדור האש שיושב בגרוני לוהט רוצה לצרוח אותו ממני לצרוח לצרוח לצרוח ואף אחד לא יבין שזה חזק ממני שאני לא זוכרת וגם לא איכפת לי כמה אני פוגעת בעצמי והאמת שגם אני לא יודעת להסביר לעצמי למה למה לפעמים זה נראה כמו חולשה ולפעמים כמו המציאות .הרי יותר שנים בחיי אני מקיאה מאשר לא רוצה להפסיק רוצה להצליח רוצה להיות נורמלית אתה שומע שם למעלה רות
אני שומעת אותך מאוד מוצפת וכואבת וזה ברור שברגעים כל כך קשים הרבה יותר קשה לך לשמור על עצמך תנסי להסתכל על מה שאת כן הצלחת ולא על מה שלא... את הצלחת להחזיק מעמד יום שלם! למרות הקושי שאיתו התעוררת ועם הזמן את תצליחי יותר ויותר את עושה עם עצמך עבודה נפלאה!! שחף
אני מבינה מאד את הקושי. התהליך הוא איטי והכל עובד לאט לאט. פרגני לעצמך את הזמן שזה לוקח גם אם עכשיו קשה. לאט לאט יוקל לך. שולחת לך חיבוק עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת
מאמינה לך ומבינה אותך מצבים מסויימים מביאים לחוסר שליטה מרגישה שגם לך נמאס מזה תמשיכי להילחם אל תוותרי מחזיקה לך אצבעות שתתחזקי
