מחשבות אולי טריגר

כל דבר פוגע כל דבר כואב ראיתי תכנית בטלויזיה אמריקן איידול והיה שם שיר דווקא חיובי אבל אני שמעת משם רק שתי משפטים ובכיתי שעות הבחורה שרה I see myself like my mother does ואני הבנתי שאמא שלי תמיד ראתה בי זבל וגם אני רואה את עצמי ככה וזה כואב בכלל הבטחתי לעצמי לפני 20 שנה שחזרו הזיכרונות על הפגיעות המיניות שעד גיל 50 אשתחרר מהעבר סופית ואוכל לחיות והנה ממש עוד מעט אני בת 50 וכל כך שקועה בעבר אז מה הטעם כבר להשמיך ולהאבק? באמת מה הטעם? חשבתי שבגילי כבר יהיה לי משהו אחר בחיי ואין לי בית משלי אין לא מכונית ולא עבודה ולא בן זוג אין כלום שהוא ממש שלי יש רק פלאשים וחובות ופחדים ומחשבות אובדניות ובעיות בריאותיות מצטערת זה לא רחמים עצמיים זאת פשוט האמת הכואבת דמעה

מגיעה לך עזרה מהמדינה. לגבי בן זוג, את לא חייבת בן זוג. אפשר גם בת זוג. אל תתייאשי.

לצערי לא מגיעה לי עזרה מהמדינה סיפור ארוך ומסובך אבל כבר ביררתי ולגבי בן זוג האמת שאת צודקת העיקר שיש אהבה ןאפשר להשען כשקשה דמעה

דמעה יקרה- שומעת את הכאב-התסכול- וכל כל קשה לחיות חיים "נורמליים" כאשר את חווה מרגע לרגע את העבר- מחר-אני בת 50 ואני באותו מקום כמוך-ושואלת את עצמי -למה? האם אני בוחרת לחיות בעבר בגלל שזה מוכר לי הכאב- הסיוטים-הכל-? כמה שאני נלחמת לא להיות שמה אני מוצאת את עצמי שמה עוד יותר- אז רק להיום- מנסה לקבל-איפה שאני- לחבק את הילדה הפגועה בי- דבר אחד אני יודעת בשביל עצמי ואולי בשבילך דמעה גם כן- נכון אין לי הרבה אבל יש לי את האמת שלי ושנים דחקתי אותו פנימה-סירבתי ללכת לשמה-נכון האמת היא כואבת אבל היא גם נותנת לי תקווה- כי זה מקשר אותי לעצמי-כמה שזה כואב- אני נמצאת יותר בתוך גופי- אוהבת אותך-ינשוף

אם הבנתי נכון יש לך היום יום הולדת 50 איזה קטע נולדנו בהפרש של יום אחד לי יש מחר רוצה לאחל לך שנה טובה ממש שגיל 50 יביא איתו ברכות שנדע סוף סוף אני ואת לחיות בכאן ועכשיו מחבקת דמעה

עם זה עוזר כי חוץ מזה אין לי מילים חכמות אין לי שיטה להפסיק את הזכרונות אין לי שיטה איך הזכרונות לא ישטלתו על הלילה והיום איך לא יצוצו זכרונות חדשים . איך סיכמתי עם חברה במקרה שלנו זה חבר מביא חבר אחד +אחד חינם . כל מה שאני יכולה לאמר לך זה שאולי פעם נלמד לחיות עם זה בשלום ללכת זה כנראה לא הולך לשום מקום . ואני איתך מחבקת בעדינות ושולחת לך כוח של את לא לבד אני איתך

תודה על החיבוק לפעמים לא צריך הרבה מילים והחיבוק מספיק דמעה

עצוב לקרוא אותך עצוב שהמציאות העכשווית שלך קשה ועצוב שהזיכרונות לא מרפים קשה לתת עצות אבל ראשית חובה חובה חובה להכנס למסגרת טיפולית תומכת לגבי הבעיה הכלכלית (שאני בעצמי מתמודדת איתה)יש עמותות כמו פעמונים של הרב חיים לנדברג (אם אני לא טועה בשמו)שעוזרת בניהול נכון ונראה לי שגם בשכר דירה ויש עמותות ששיכות לבית חבד שמהם אפשר לקחת חבילות מזון. ןלגבי בן זוג גם אני ללא זוגיות ,ובחודשים האחרונים למדתי ועדין שרק שאוכל לאהוב ולחבק את עצמי (מה שנשמע לי אדיוטי עד לא מזמן)לא תגיע זוגיות בריאה עוטפת ותקשורתית לה אנו זקוקות כל כך. כל כך קשה ולמרות גילך (שאגב לא כל כך מבוגר) זה אפשרי דמייני שטוב דמייני אין יכול להיות בשבילך אל תשבי בבית צאי ,גם עבודה עם שכר נמוך משרתת שתי מטרות ,כסף והתרכזות בדבר אחר מלבד... כל כך מרגישה את המקום הכואב שלך וגם בזמן כתיבת מילים אלו אני משננת רות ,את נקיה הכל בסדר לא צריך להקיא אין אף אחד..... וזה קשה כי לאמונה יש ימים משלה חיבוק גדול ואמיץ רות

אני יודעת שיש אופציות פשוט כרגע עייפה מידי בכדי לחפש תודה על ההבנה והחיבוק דמעה

מכירה מקרוב את המקום הזה שאת מתארת. כשהכל כל כך פתוח ומדמם כל דבר נוגע, וכל דבר מציף וכל כך כואב. אני אספר לך משהו שקרה לי משיר. לאייל גולן יש שיר שהפזמון שלו אומר: "את היפה בנשים, כל אחד שמע עליך, את היא שנותנת לי חיים. ברחובות כל האנשים, כשמביטים הם בפנייך, גם אם עצובים פתאום הם מחייכים." שמעתי במקרה את השיר הזה, ואין בו שום דבר רע, להפך. המילים האילו גרמו לי לבכות כמה ימים טובים שבוע בערך. כל אחת מרגישה כמו שהיא מרגישה והמילים לפעמים נוגעות במה שמדמם בתוכינו. אנחנו לא בהכרח מבינות במה מדובר, אבל לפעמים זה עוזר לפרוק כאב מהגוף, וזה לפעמים כל מה שצריך. מאחלת לך שיבואו ימים טובים יותר. הם שם בשבילך. חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת.

השנים חולפות אבל הכאב נשאר לתמיד פצע עמוק שלא נרפא וזה בסדר לכאוב ולהתאבל על מה שאבד, על האהבה שהיית ראויה לה ולא קיבלת ואיך שאימך תפסה אותך העוות היה בה ולא בך! אנחנו לא רואים אותך ככה ובטוחה שכללל מי שזכה להכירך חושב כמונו, גם איך אפשר לחשוב בכלל עלייך שאת??! ולגביי מה שאין לך כיום ציינת אז, מכונית, בית עבודה כסף הם בסה"כ דברים חומריים קישוטים חיצוניים שלא הופכים אותך ליותר בתפיסה ממה שאת כבר בעיני עצמך ולפעמים, גם קשה להינות מהדברים שסביבך בעיקר שיש פלאשים שאת שם יותר משאת כאן וכל זה הוא רק מסכה שנבנת מסביבך אבל מבפנים את עדיין אותה אחת. לגבי בן זוג או בת, לכולנו כמיהה לאהבה ובהחלט מגיע גם לך!!! ואני חושבת שאת תהיי בת זוג נפלאה.. שולחת לך חיבוק סמויה

לא יודעת אייך הסקת את המסקנה הכואבת שאמא שלך ראתה בך זבל מי אמר שמילות השיר מכוונות אלייך בכלל? כואב שאת רואה עצמך כזו מקווה שהברכות שכתבתי לך ליומולדת שלך יתגשמו אחת לאחת באמת מכל הלב

הסקתי את המסקנה כי היא אמרה לי בכל יום כמה פעמים ביום עד שהיא עזבה כשהייתי בת 7 יש דברים שלא שוכחים תודה על הברכות דמעה