בא לי להקיא
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
בא לי להקיא את כל התחושה המעיקה הזו, בא לי להקיא את כל מה שיש לי בפנים, בא לי להוציא את כל הדמעות לכל החיים מהשק דמעות, שלא יהיו יותר דמעות כאלה, שלא יהיה יותר כאב כזה, אחחחח, אוף, כואב לי כל כך. למה זה קורה כל פעם מחדש כשמשהו מציף את התחושות ניצול והפגיעה הקשה? לא רוצה את זה, אוף, הלוואי שהוא ימות הבן ז..... :/ היא לא ידעה לבכות מתחושת ניצול, היא רק בכתה מלב שבור, עכשיו בוכה כפליים, וכואבת...מתקשה להתנהג כרגיל. שוב, לפחות ליום-יומיים, עד שההיא הדומיננטית, החזקה, תחליט לשוב ותגאל אותה.
מצטערת שאת עכשיו מוצפת ברגשות ככ קשים וזה הרי טבעי עברת תקיפה חמורה מקווה שהוא יבוא על עונשו במלוא החומרה! אני שולחת לך חיבוק גדול והרבה הרבה כוחות להתמודד מול הסערה הזאת עכשיו, את מרגישה מוצפת וחלשה וגם כאילו יש בתוכך שתיים: אחת חלשה שבוכה ואחת חזקה שמתמודדת למרות הפיצול שבעקבות הפגיעה הקשה זה הכל את!! והכוחות המופלאיפ שקיימים בך וזה בסדר לבכות! ולהוציא את הכאב מקווה שההקלה תבוא במהרה! איתך, סמויה
תודה רבה סמויה, כל כך עוזר לי, לקבל תגובות ממך ומהבנות פה, שמבינות ולא שיפוטיות... את צודקת, יש לי כוחות, בי...אני רוצה להיות תמיד כזו, בלי ליפול, אפשר?! חברה כתבה לי "את חייבת להמשיך הלאה" והרגשתי בטון שלה למרות שהוא רק היה כתוב שהיא כועסת עליי, כאילו אני בכלל רוצה את כל ההתמודדות הזו. פאק. מאז המקרה אני נוטה לקלל יותר בחופשיות, הזוי.
כל כך מוכר .שולחת חיבוק אולי יפיג את הכאב
כמה כאב בכיות שלא מסתיימות ולב שבור שמסרב להתאחות אייך לא תרצי להקיא מתוכך את כל התחושות הקשות האלה רוצה לומר לך יקרה שגם אם ההוא ימות כבר לא ישנה לך כלום כי צריך לרפא את הפגיעה שולחת חיבוק עדין כמובן אם לא מפריע לך חטולית
תודה, אני שמחה שנכנסתי לפורום הזה ולא נשארתי לבדי בלי יכולת לשתף אחרים שמבינים מלבד המטפלת (שגם זה לקח זמן להגיע אליה). נכון, תחושות מגעילות, התקשיתי לאכול באותו יום (אתמול)... אני רגועה הרבה יותר עכשיו...וכן לצערי את צודקת, לא כ"כ חשוב מה יקרה למניאק הבן ז', אני עדיין אצטרך להתמודד... אבל גם חשוב לי להאמין שלפחות לא טוב לו, שמשהו רע לו, ושלא נדפקתי פעמיים ולבד והוא צוחק לו. תודה חטולית, אני דווקא מחפשת את החום במגע, אבל לא אשקר שגם נרתעת הרבה יותר מכזה שאני לא כ"כ רוצה...אפילו משל אמא. שבת שלום :)
מזדהה איתך, עם כל מילה שכתבת. הלוואי ויהיה כוח כזה בעולם שיוכל לבוא ולקחת את הכאב והדמעות לאלתר ולצמיתות, הלוואי. אבל אין כזה, והכל מתייצר ומייצר את עצמו שוב ומחדש בכל הזדמנות. יש חיים אחרים מעבר לפגיעה. הם נמצאים שם, צריך רק להחליט שרוצים לראות גם אותם ולהכיל גם אותם. החיים הם עצב ושמחה, צער והנאה, כאב ואושר. הכאב והשמחה ירדו לעולם כרוכים זה בזה, ובעצם לחיות זה להרגיש את שניהם. אי אפשר לבחור מה להרגיש. כשבוחרים להרגיש בוחרים להרגיש את הכל.... שולחת לך חיבוק, שלך - מציאות אחרת
תודה על החיבוק, ורק שיהיה לנו טוב ונוכל תמיד להחליט לראות את הטוב הזה כמו שהגדרת אותו ברגש. אני בוחרת להרגיש, גם את הרע כשהוא מגיע, להרגיש ולשחרר אותו, שיתחלף ויפנה מקום לרגשות האחרים, חיוביים. שבת שלום :)
זה הזמן להתחיל להוציא לשחרר להקיא הכל... כאן בטיפול לאט לאט בקצב שלך אל תשארי לבד עם כל הדברים הקשים שבפנים... היגע הזמן לשחרר את כל מה שצף כל הכאב אל תשארי לבד... "קל יותר לפחד ביחד...." כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית
