לבד
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לבד עם עצמי בתוך בדידותי וחושך לי ושקט ורע בנשמה אין איש אין שקט אין נחמה יש ספוג שמלא ומרוב שמלא לא נשמע לא מוכל לא מתרוקן ומפחיד וקר ועצוב לבד
בוחרת יקרה! באמת תהיתי היכן בימים האחרונים אך לא רציתי להעיק מקווה שאת מרגישה עכשיו פחות לבד מבינה את השקט המעיק הבדידות קשה ומוצף.. מקווה שתצליחי לרוקן כאן מעט מהכאב כולן כאן בשבילך ואני שולחת לך חיבוק יקרה וכל מה שתצטרכי לרשותך.. אוהבת סמויה
קצת בשבלול אבל קר שם ולבד ואמנם רגילה אבל כבר לא רוצה ...אז ניסיתי ברגע האמת לשחרר ולהוציא כאן כי לא רגילה ולא נותנת לעצמי לצאת מהשבלול כשכואב. ועצוב לי וכואב וכבר לא יודעת מה ואיך והראש מלא עד כדי כך ששום מחשבה לא באה מן אטימות וכאב עמוס לי מידי ופשוט מרגישה שהכל נהרס לי מסביב . תודה שאת כאן ..ומה שלומך דרך אגב.
מכירה את ההרגשה של להיות לבד, מקרוב ובהווה שלי. מכירה את הרצון להשתבלל ולבודד את עצמי, כדי להיות לבד עם הכאב, כדי לשלוט בכאב. בהרגשה שלי, יש שלב שאנחנו מכילות את הלבד ומצליחות לנהל אותו ולהתנהל איתו, מרגישות שיכולות לבד. ומגיע הרגע שבו ההרגשה היא שהלבד מכיל אותנו ובעצם כבר איבדנו מזמן את השליטה עליו. זה המקום שבו מבינים שקר שם בלבד, והרבה יותר חמים בביחד. וכמו תמיד לכל בחירה שלנו יש מחיר. והמחיר הוא להיות לבד ולהרגיש קר ומנוכר אבל בשליטה, או להיות ביחד ולהרגיש חום אנושי ולפתוח ולדבר על הכאב מבפנים. הדרך השניה יותר מוצלחת אם כי מאטגרת, כי בסופה הכאב מקהה את עצמו ונשארים בביחד. שולחת לך חיבוק אוהב מכל הלב, שלך - מציאות אחרת
