הפחד לאבד,

כדי לשמור על הגחלת אני מבקרת אצלם פעם בכמה זמן הם שניהם מבוגרים וחולים,אז משהו בי מרחם לא סולח הייתי שם אמא שלי בזמן האחרון עברה כמה אירועים מוחיים היא בבית לא אושפזה וביום שישי שוב כנראה עברה עוד אחד למרות התרופות היום שנפרדנו היא נישקה אותי כמה פעמים שוב שוב כאילו משהו בה לא רצה להפרד כאילו מרגישה משהו חזרתי חזרה הביתה עם תחושת מועקה בלב כאילו אני הולכת לאבד אותה זה לא אופיני לה להפרד ככה כאילו שהרגע הזה לא יגמר מחשבות מתרוצצות במוחי מה יקרה אם אייך אני אתמודד עם זה אייך בכלל מאבדים אמא עצוב לי אני רואה אותה בזקנתה פוחדת מהרגע הזה יודעת שזה דרכו של עולם אבל משהו בי ממאן להבין ממאן לעזוב

גלוש יקרה (: תראי כמה זה מדהים איך למרות הכל היא אמא שלך ואת הבת שלה ולא משנה מה היה , מה חלף בחייכן ברגעים הקריטיים של החיים מחלה, זקנה היא בעצם אוהבת אותך מנשקת אותך בלכתך ואת אותה- פוחדת לאבד אותה והיא אותך ואת חשה כמה זה הולך להיות קשה למרות הכל לא משנה הגיל כמה זמן עבר ומה עבר עדיין זה אמא ובת קשר בלתי ניתן להתרה לא בחיים ולא במוות ואמרת נכון, משהו בך ממאן להבין ולעזוב וזה תמיד יהיה כך געגוע לאמא ישאר תמיד.. שלך, סמויה

אני יכולה להגיד לך מנסיוני שזה מסוג הדברים שאין שום אפשרות להתכונן אליהם, מישום שברגע האמת יש התמודדות שיכולה להתקיים רק ברגע הזה וכל מה שהיה לפני כן שונה. שמחה בשבילך שאת הולכת אל הוריך מידי פעם, ושמחה בשבילך שיש אינטראקציה טובה בניכם. זה יכנס לתוך מלאי הזכרונות הטובים שבהם תיאחזי מאוחר יותר, וזה חשוב. זה משהו שכמו שאמרת הוא דרכו של עולם ואין שום דבר שאפשר לעשות כדי לשנות אותה, לכן חשוב לחיות את הרגע ולהעצים את מה שיש עכשיו, כי הרגעים האילו כמו מן הסתם כל הרגעים בחיים לא יחזרו על עצמם ולא יחזרו שוב. שלך - מציאות אחרת