...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
I am a rock- Simon and Garfunkel " I've built walls, A fortress deep and mighty, That none may penetrate. I have no need of friendship; friendship causes pain. It's laughter and it's loving I disdain. I am a rock, I am an island. Don't talk of love, Well, I've heard the word before. It's sleeping in my memory. I won't disturb the slumber of feelings that have died. If I never loved I never would have cried. I am a rock, I am an island. I have my books And my poetry to protect me; I am shielded in my armor, Hiding in my room, safe within my womb. I touch no one and no one touches me. I am a rock, I am an island. And a rock feels no pain; And an island never cries." אני סלע בניתי קירות חומה עמוקה וחזקה שאף אחד לא יכול לחדור אליה אין לי צורך בידידות ידידות מביאה כאב אני בזה לצחוק ולאהבה אני סלע אני אי אל תדברו על אהבה טוב, שמעתי את המילה בעבר היא ישנה בזיכרון שלי לא אפריע למנוחתם של רגשות שמתו אם לא הייתי אוהבת לא הייתי בוכה אני סלע אני אי יש לי את ספריי ואת שיריי שמגנים עלי אני מוגנת בתוך השריון שלי מסתתרת בחדרי בטוחה בתוך הרחם שלי אני לא נוגעת באף אחד ואף אחד לא נוגע בי אני סלע אני אי וסלע לא מרגיש כאב ואי לא בוכה אף פעם http://www.youtube.com/watch?v=PKY-smJ6aBQ דמעה
http://www.youtube.com/watch?v=05eNtZnzfFk&feature=related עצובה דמעה
עצובה ,מבולבלת ומרוקנת עד תום. מה קורה איתך עכשיו? הערב? אם רוצה ספרי
אוי דמעונת... מצטערת שמרגיש לך עכשיו כמו סלע שהתנפצו עליו כל חלומותיו http://www.picshare.co.il/view_picture_heb.asp?pic=74815&FromG=subsubject&subsubject_id=43 סלע הוא גב יש לו כוח לשאת את כל מה שמתנפץ עליו בזעם והוא מתאפק ומתאפק שלא להרגיש את סערות הים אך שדמעה קטנה חודרת לו באיטיות ללב הוא נשבר ומתפורר גם. רואה- גם סלעים בסוף נשברים כי אי אפשר לברוח מהכאב גם בדמות סלע איתן לא לבכות אף פעם ולא להרגיש כאב- הוא רק שאלה של זמן שולחת לך חיבוק, יקרה וכוחות לשחות בים הסוער שלך ולהתמודד עם הכאב בלי סלעים ובלי חומות שלך,מחבקת סמויה
הבחירה שלך להיות סלע מאד מובנת וברורה לי, אבל היא לא מאפשרת לך לזוז אלא רק מקבעת אותך במקום של סבל מודחק ובולם. רוב שנות חיי הייתי הסלע הזה. כלום לא כאב לי, כלום לא נגע, לא הרגשתי כלום, אפילו את ילדי גידלתי כמו רובוט, ממלאה להם את כל הצרכים בלי שום טיפת רגש, שומרת שלא יפגעו וזהו. העניין הוא שהמחיר הוא מאד מאד כבד. לא בכיתי מעל 40 שנים, לא הזלתי ולו דמעה אחת והכל עבר לידי. וכן כאשר בחרתי לצאת מהבונקר הזה, היה צריך לבחור גם לתת לכאב את מקומו, לקבל אותו ואת הפגיעה וללמוד להשלים איתם. מה שלא הורג אותנו מחשל אותנו. את שרדת את הפגיעה ולכן ברור שתשרדי גם את הכאב שבהתמודדות עם הזיכרון של הפגיעה. וכן זה כואב מאד, אבל בחוויה שלי עדיף לתת מקום לכל הרגשות, וגם לכאב ולא להיות מנותקים מכל הרגשות. חיבוק אוהב יקרה, איתך, שלך - מציאות אחרת
לא יכולתי לכתוב לך עד עכשיו כי זה כל כ מה שאני מרגישה זאת אני . לא מסוגלת לצאת מתוך השריון וכשהכאב יוצא אני ישר אוספת את עצמי אין סיכוי שמישהו יהייה איתי גם לא חברות לא יכולה זה כאילו אני במערומי אני במצב הכי נמוך שאפשר לראות חייבת להיות לבד כדי לעלות למעלה חזרה כדי שאני יוכל לראות את הפריחה ואת היופי בעולם אני חייבת להיות לבד . רק אז אני מצליחה לאסוף את עצמי ולהיות לא בתוך הכאב . התהליך שאני עוברת מראה לי עד כמה קשה לי לבקש עזרה והאמת שדי ביקשתי השבוע וכן הראתי לחברות ולמטפלת שאני במצב עגום וכואב ויחד עם זאת לא הצלחתי להרגיש את היחד שמישהו איתי ובגלל זה כתבתי שהיום זאת בחירה שלי לראות כי יש לי ילדים ומשפחה וחברות ובכל זאת אני לבד לא מרגישה את החיבוק את ההכלה שאני כואבת . אוהבת אותך ומצטערת שלא יכולתי להיות שם בכאב שלך ולתת לך להבין שאת סלע יקר אבל גם סלע יכול להשבר ולנוח ,יקרה אני יודעת כמה כאב יש בך וכמה קשיים את חווה אבל אל תישברי תמשיכי להאחז בתקווה בויטליות של החיים ומקווה שהחיוך שוכן לו שם לצד הכאב האין סופי .
גאווה/ דליה רביקוביץ' "אפילו סלעים נשברים אני אומרת לך ולא מחמת זקנה. שנים רבות הם שוכבים על גבם בחום בקור, שנים כה רבות, כמעט נוצר רושם של שלווה. אין הם זזים ממקומם וכך נסתרים הבקיעים. מעין גאווה. שנים רבות עוברות עליהם בציפייה. מי שעתיד לשבח אותם עדיין לא בא. ואז האזוב משגשג, האצות נרגשות, והים מגיח וחוזר, ודומה הם ללא תנועה. עד שיבוא כלב ים קטן להתחכך על הסלעים יבוא וילך. ופתאום האבן פצועה. אמרתי לך, כשסלעים נשברים זה קורה בהפתעה. ומה גם אנשים" דמעה
קוראת כל מילה אך אין לי מילים לתגובה קשה לי מידי דמעה
איתך גם בשקט ובלי מילים. חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת