לכל הבנות היקרות של הפורום
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
פיזית מרגישה איום ונורא אבל .... תוך כדי כתיבת שתי המילים הראשונות שראצי לכתוב הבינותי שאני נותנת למעשה את התשובה לעצמי. אני אסביר, בתקופה האחרונה משהו משתנה לי, בטיפול עצמו, בתקשורת האישית שלי בהבנה של דברים מסויימים בפגיעה ו..... מרגישה שקרסתי!! קשה לי לתפקד כי הבנתי שזו אני שם שמדברים עליה בטיפול כי הבנתי שאני כועסת כעס גדול מאוד ובניגוד למצופפה על עצמי!! למה לא מתגברת ולמה נתתי לזה לקרות? ובטוח שזו אחריות שלי למה שקרה !!בטוח! ולמה זה עולה רק עכשיו? ולמה ההלקאה העצמית הזו? ולמה? והכל בסיכומו של דבר מופנה כלפי. ברציונל כשאיני מוצפת ויכולה לחשוב מעט יותר בהיגיון מתוסכלת מאוד מעצמי השבוע בטיפול הבנתי כי עד כדי כך כועסת על עצמי ומפנה כעס זה כנגד אפיל כנגד המטפלת.... והבנתי שזקוקה לטיפול כמו אויר לנשימה ושלא יכולה בלעדיו וגם על זה כעסת על עצמי שלא יכולה לבד לעיתים מקנאת ונואשות בבנות אחרות שיש להן יכולת ביטוי לפגיעה שלהן שהן מדברות את הפגיעה ואני שוב כועסת על עצמי השבוע גיליתי רגש השבוע -יותר מזה גיליתי שיש לו שם השבוע גיליתי ..... השבוע מבינ שנמצאת בתהליך שהדבר היחיד שיודעת עליו שיצאתי לדרך אהה!! ויודעת גם שאני ביחד.. האמינו לי הדבר אינו פשוט עבורי לכתוב כאן אולם יושבת ליד המחשב וכל בגוף כואב והדמעות מבצבצות מהגילוי תוך כדי הכתיבה אבל אני אמשיך לכתוב ולא אפסיק ולא אמחוק אני רוצה נורא הכל בעיקר - להמשיך בתהליך שאת סופו איני יודעת נשמע לכם נורמלי. ככה זה קורה לכולם?, לחלקכן? מצטערת על החפירה
מבורך , קשה כן אבל מבורך וזה ממש פריצת דרך בתהליך , זה החיבור לעצמך חיבור לגוף שאת לא מתייחסת אליו אז הוא כואב. תני לעצמך זמן ואני למדתי שהגוף ממש כואב לי הנפש צועקת בשקט . מחבקת ומעודדת אותך להמשיך בתהליך ואת לא לבד אנחנו כאן איתך
מבינה מאד את הקושי שעליו את מדברת. החלק של להפנים שזה קרה וקרה לך הוא קשה מאד וכואב מאד, ויחד עם זאת הוא חלק חשוב בתהליך שאת עוברת, כי רק כך תשתחררי מהכאב הזה. החלק של האשמה הוא בגלל שמי שפגע בך לא לוקח את האחריות למעשיו ומן הסתם הפיל אותה עליך, או שהיות ומישהו צריך לקחת אחריות והוא לא עושה זאת, נשאר שאת תקחי את האחריות, ולכן מתקיימת הפגיעה העצמית והכעס על עצמך. העניין הוא שלעולם הפוגע הוא האשם והאחראי על הפגיעה ואף פעם לא הנפגעת ובתהליך שאת עוברת עכשיו את תפנימי בדיוק את זה. חייבים לעבור דרך זה וזה לא קל וגם אי אפשר לבד, אבל זה ישתנה, ולא לתמיד תהיי תלויה בטיפול או במטפלת.... איתך שולחת לך כוחות, שלך - מציאות אחרת