סליחה טריגר?

אני מרגישה שצריכה להתנצל כי קצת ניצלתי את האווירה המעורערת כאן אני לא כתבתי כאן לאחרונה ומה שהחזיר אותי לצערי היה המקרה החצי טרגי חצי עוד לא הבנתי מה של ציפור... או של הטרול או של לא יודעת מה... החיים שלי בכאוס מטורף הכל כל כך ... (אני לא מצליחה למצוא מילה מתאימה) כשאני נכנסת לכאן זה כמו להסתכל במראה זה להתעמת עם המציאות להפסיק לברוח אולי בגלל זה תקופות שלמות מפסיקה לבוא לכאן נעלמת נאלמת נכנסת למן בועה של שקט... רק לא לראות לא לשמוע לא לדעת "ניצלתי" את הכאוס הזה שהיה כאן כדי לא להתחבר לעצמי כדי לא לתת לעצמי אפשרות לכתוב באמת כדי להישאב לכל מיני מאבקים שאני לא יודעת על מה הם מדברים אבל הם כוחנים והם משעשעים אותי הכל משעשע כשאת מנותקת אז סליחה אם פגעתי במשהי סליחה אם דיברתי בשפה לא ראןויה סליחה אם הרשתי לעצמי מה שאני רוצה איך שרוצה סליחה שאני בריכוז עצמי מתמשך סליחה שאני לא מצליחה להיות חלק מהקבוצה הזאת כבר הרבה יותר מידי זמן סליחה שאני מפחדת להתקרב סליחה שאני לא מאפשרת סליחה שאני עוקצת סליחה שאני לא תומכת סליחה על כל כך הרבה בעיקר סליחה שאני לא מצליחה להיות ילדונת שהייתי או שאני רוצה להיות.

ילדונת -חומד שלי עושה רושם שלפחות קצת יצאת מתוך הבועה לכולן יש תקופות כאלה של חוסר שליטה על מה שקורה על מה שמרגיש על קושי להתבונן לאמת בעיניים -אז מה? את נכנסת וכותבת מתי שמתאים לך מגיבה כשאת מרגישה שזה באמת מה שנכון לך זה הקסם הכי גדול כאן בפורום הזה אין מחויבות לשום דבר ולאף את אולי אם היית נכנסת יותר משתפת יותר היית פחות בתוך הבועה הזו שמשתקת אותך אולי גם לא היית מרגישה "לא חלק מ-,,,,," אף פעם לא חשבתי או הרגשתי שאת לא חלק מ,,,,,,, זה רק בהרגשה שלך חומד ואת יודעת מה? תמיד יש אפשרות לשנות דברים הכל תלוי רק בך אולי באמת תיכנסי , דברי , שתפי ,,,,,, את היא זו שצריכה לתת מקום לעצמך ואת יודעת זאת טוב ממני אולי הכאוס שלך-יוכל לקבל מימד אחר הרי יש לך כאן חברות בפורום עוד מלפני שאני בכלל הגעתי לכאן את יודעת שאת צריכה להשקיע בעצמך יותר ממה שאת עושה אז קדימה לדרך הבמה כולה שלך שולחת חיבוק חטולית

מצטערת על הכאוס בחייך מבינה את הצורך לשליטה קשה לך בזה מרגישה מנותקת , תלושה באת לכאן ופה היה בלאגן ומיותר להמשיך מה נהייה מעל לכל, אני שמחה שהתבוננת לתוך עצמך ובחנת את הדברים מחדש והגבת הפעם כמו שהגבת מהמקום של ילדונת האמיתית שאת ככ רוצה להיות והנה, בנק' הקריטית הזאת, דווקא כן הצלחת להתחבר אליה ולהבין מה היא באמת מרגישה וחושבת בעצם, איך את באמת מתחת למסכות ותודה שחשפת ושיתפת ונתת גם לנו להבין ולראות את ילדונת.. מקבלת את זה מאוד כל מה שאמרת (: מאחלת שתשיגי את השליטה בחייך! סמויה

מבינה אותך ומבינה לגמרי על מה את מדברת, לעיתים מרגישה כמוך לא שייכת ולא מחוברת לשום מקום ולשום דבר ואף אחד. במצב כזה סוער כמו שנוצר כאן, קורה שנישאבים פנימה, כי בעצם המהות של מה שעברנו היא סערה ענקית שכזאת שהורסת וממוטטת, ובמקום כזה ההרגשה היא שאפשר להתחבר, כי שם אנחנו שורדות, והעובדות מדברות בעד עצמן, אנחנו כולנו כאן, וכולנו ניפגענו.... מניסיוני אני יודעת ומשתדלת כל הזמן להזכיר לעצמי, שתחושת השייכות היא משהו שנמצא בפנים בתוכינו. אם ניהיה מוקפות בהמון המון אנשים מסביבינו שיחבקו ויעטפו, נוכל להרגיש שייכות רק אם נרגיש את זה מבפנים, ואם לא נרגיש מבפנים כל המסה הזאת של האנשים לא תגרום לנו להרגיש שייכות.... ככה זה עובד. ובעצם כל מה שאנחנו מרגישות מועצם מבפנים ואינו תלוי מה שהסביבה משדרת לנו, כי אנחנו מרגישות את מה שמרגישות, את האמת שלנו, מבפנים ולא מיתוך מה שאחרים אומרים לנו. שלך - מציאות אחרת

זה בן הדברים הבודדים שעשו לי טוב השבוע זה לראות שאת כאן , למרות הכל . ויחד עם זאת עצוב לי שאת שוב במקום קשה וכואב ובתוך הבועה ומקווה שכמו שעכשיו הוצאת קצה חוט החוצה תמשיכי להוציא את יופייך אל העולם . מקבלת אותך כמו שאת , אוהבת ומחבקת