מועקה הזויה ובלתי ניסבלת

לא יודעת איפה להתחיל, מה קודם למה, מה יותר מעיק, מה יותר חשוב מה יותר קשה, כואב, מייאש???????????????????????? זה בעצם ההההההההההכל, מרגישה שאין לי כוח יותר. בחרתי בחיים, ווואו מרגש.... מה עושים עם הבחירה הזאת. זה מלחמה עקובה מדם, הלב מדמם יותר ויותר כל הזמן. כל דבר שאני נוגעת בו ממוטט עוד שורה של דברים נוספים. רוצה להעלם, להשתבלל, לא להתקיים יותר, לא בנויה למלחמות, הכל בלתי מושג, בלתי נתפס, לא ברור, לא הגיוני, רחוקקקקקק. כל דבר שאני לא מצליחה להכיל נפתר עם ניתוק. לא רוצה יותר את המנגנון הזה ואין לי שליטה עליו. בקיצור אין סיכוי. התייאשתי, והפעם אני יודעת שניסיתי את הכל. אני כלואה בתוך גוף שלא נישמע לי, כי הוא לא שייך לי ואני לא רוצה אותו עמוק עמוק מבפנים, לא רוצה משהו שהשתמשו בו וזרקו, לא רוצה אותי משומשת ומסמורטטת. והפתרון ניתוק עם כל פעולה. הנעה של הגוף שמה אותי בבועה משלי מנותקת כמובן, רגש = ניתוק, כאב = ניתוק, פחד, כעס = ניתוק. איך אפשר לעשות משהו במצב כזה? הכל אבוד..... הגעתי הכי רחוק ששאני יכולה ואין יותר מיזה, ובעצם לא הגעתי לכלום, חיים מבוזבזים, מיותרים, חיים של טעות בטעות, בסתם, אין חיים, אין שם כלום, רק רובוט שעושה טובה שהוא זז. נמאס לי..... מציאות אחרת

את מרגישה הרבה יותר מימה שאת חושבת . את עושה פעולות אמיצות וקשות מאוד , ידעת שיהייה קשה לא נורא עם גם משתמשת בניתוק כי את מציפה את עצמך המון . לאט לאט גם המנגנון הזה יפסיק לשמש אותך ויהיה חסר תועלת . אוהבת על תיתיאשי עכשיו הרבה כוחות . אני איתך חומד את יכולה .

תודה רבה על העידוד והמילים החמות. תודה שאת איתי ובשבילי, וגם אני כאן איתך ובשבילך. אוהבת המון, שלך - מציאות אחרת