למה...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
הדבר היחיד שהצלחתי להרגיש מעבר לתהום ענקית שנפרצה.. היא קנאה??? שסוף סוף יש לה שקט.. אני לא מרגישה אשמה... אני קצת שמחה עבורה שנגמר לה הסיוט הזה שנקרא חיים.....
יכולה להבין יקרה! אין לי הרבה מה לאמר לך.. אצלי זה נע מהקצה הזה לקצה השני.. איתך
מבינה אותך ומסכימה איתך. גם אני הייתי מוכנה להיות כבר בתוך שקט ושלווה נטולי סבל. ויחד עם זאת, נולדנו בשביל סיבה ולא סתם דברים קורים, ואולי אנחנו אנשים טובים יותר ורגישים יותר בגלל מה שקרה, ומה שלא הורג אותנו מחשל אותנו. מבינה אותך כי נמאס כבר להלחם על פיסה של שלווה ושקט בכל רגע ורגע של היום, אבל מאמינה שזה יבוא, זה חייב לבוא וזה גם יבוא כשאנחנו ניתן לשלווה ורוגע מקום בתוכינו, כשנאפשר לזה להכנס לתוך הלב ישירות. שלך - מציאות אחרת
דברים קורים, קרוב להניח שיש לך זיקה לדת. אני חושבת שסתם דברים קורים. אבל, אם הם לא היו קורים, לא היה שינוי. לצערי לא הכל אידילייה. אז כן, השינוי בא מתוך האפלייה לצערי. לא יודעת להגיד לגבי טוב לב. אני לא חושבת שזה קשור. יש אנשים שהופכים לכהי חושים אחרי שהורסים את חייהם, אבל יתכן שזה יותר גברים ופחות נשים, אם בכלל. ההודעה ההיא של "ציפור..." ממש הורידה את רוחי, מה שנקרא. אבל טוב שיש אלכוהול :) נחמד לפעמים. רציתי לשים פה איזה שיר בעבורכן, אבל חששתי שזה יהיה קצת מופרע בשבילכן, למרות שהמילים מאוד חזקות.
תודה....
מאוד ..
