טריגר - עייפה בובה זהבה ועייף מאוד דובון
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
הצללים לחדר באו לוחשים לי לילה טוב . כמה שאני עייפה עייפה עייפה מהכל מחפשת את עצמי ולא מוצאת , לא מוצאת מי אני ומה אני ולאן אני הולכת לא יודעת כבר כלום . רע לי הזוי לי לא מובן לי . כל כך הייתי מנותקת מעצמי ומחיי הפורים הזה וחיה בתוך בועה של פחד שלא שמתי לב שזאת אזכרה של אבא שלי ראבק הפכתי לרובוט שפשוט עושה מה שהוא יכול . אוכל חובה - וי עבודה חובה - וי דיייייייייייייי אני יורדת מהפסים . ציקי צק ציקי צאק הנה באה הרכבת וכולם מחורפנים . איך מוצאים על מה דברים יושבים לי מאיפה מתחילים חפש. נמאס לי .........סליחה שמשגעת אותכן אבל לא יכולה יותר , רוצה לישון אבל מפחדת לעצום את העיניים
מצטערת על הבלבול יופם ההזכרה הבועה שכל כך קשה לראות דרכה כדי להתמודד עם הפחד לפעמים צריך להסתכל לו בעניים לא לפחד מהפחד לכי לשתות חלב או שוקו חם כנסי למיטה עצמי עניים ואל תפחדי להתמודד עימו רק כך תנצחי איתך יקרה שולחת לך אבק פיות לחלומות נימים ורגועים איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגיות תקיפה מינית
זה אכן קשה אבל בזכות אנשים כמוך באמצע הדרך זה אפשרי אז המון המון תודה .
יודעת שקשה עכשיו כי משהו התפוצץ ואת עדיין לא מזהה מה זה בדיוק. זה כמו לדרוך על רימון שמתפוצץ והרסיסים עפים לכל עבר. רק כשהם יפלו בחזרה על הקרקע אפשר יהיה לאסוף אותם לאט לאט ולבנות את הפאזל ואז תדעי בדיוק מה קורה. ככה זה כשמשחזרים דברים בתוך סערת רגשות. הדרך היחידה לצאת מיזה עכשיו היא כל הזמן להזכיר לעצמך שעכשיו לא קורה שום דבר, שעכשיו את בטוחה, שמורה ומוגנת, שאת לא מאויימת ואף אחד לא פוגע בך עכשיו, ושהכל שייך לעבר ולשם.... את לא משגעת אלא מנסה להתמודד בדרכך עם דברים קשים. חוסר הוודאות וחוסר האונים משתקים. איתך יקרה תמיד, מקווהה שתשני טוב הלילה ובכלל, שהסערה תחלוף. חיבוקים עוטפים ועדינים. שלך - מציאות אחרת
במקום שתמשיכי לשגע את עצמך מה דעתך לתת לתהליך הטיפולי לעשות את שלו??? הכל עוד יסתדר הרבה יותר טוב מכפי שאת בכלל מעלה בדעתך!!! בנתיים קבלי חיבוק -מדובי שאינו עייך אפ'עם http://img10.glitterfy.com/graphics/63/tenderheart.gif ס--ב--ל--נ--ו--ת
