חשוב!!! הפיצו בכל פורום אפשרי בבקשה

לכבוד : שרת המשפטים ציפי לבני עצומת תמיכה בחוק למניעת כפיה מינית בשנה האחרונה חשפה התקשורת מספר מדאיג של החלטות שיפוטיות מקוממות ביחס לעבירות מין. ההחלטות המחפירות האחרונות בענייניהם של יוסף נוי ועאטף זאהר, בהן שופטים מסרבים להרשיע נאשמים בעבירות חמורות שהם עצמם מתארים שביצעו, מצטרפות להחלטות קשות נוספות בסוגיות שהופכות למכת מדינה, כמו אונס בין קטינים, בין מכרים ובמצבי שכרות. חלק מהבעיה נעוץ בהעדר השכלה של שופטים ושופטות בישראל ביחס לעבירות מין, לרבות הדינמיקה של יחסי ניצול מרות ותלות, וההיבטים הנפשיים וההתנהגותיים של טראומת קורבנות. אנו תובעות ותובעים כי שופטי ישראל יועברו ימי עיון והשתלמות בתחום חשוב זה, כדי שיוכלו להתמודד עם העבירות הקשות אשר באות בפניהם. חלק אחר של הבעיה נעוץ בעבירות המין כפי שהן מוגדרות היום בחוק העונשין. עבירות אלה הן שריד מיושן של תקופות ארכאיות, בהן עבירות מין היו "עבירות נגד המוסר". העבירות אינן קובעות מהו הערך המוגן, ואינן מכוונות את השופטים ברמה הערכית, העקרונית; הגבולות המדויקים בין "אונס", "בעילה אסורה בהסכמה", "מעשה מגונה" ו"מעשה סדום" אינם ברורים, אינם הגיוניים, ואינם קוהרנטיים, דבר המבלבל את הציבור הרחב אף את השופטים; המושגים בהם מנוסחות העבירות הם מוסרניים ואינם מעבירים את המסר הערכי הנדרש; מושג המפתח "הסכמה" אינו מוגדר והוא פרוץ לפרשנויות משתנות; היסוד הנפשי הנדרש לעבירת האינוס הוא גבוה לאין שיעור מאשר בשאר ארצות המשפט המקובל, והוא מקל על הנאשמים להתחמק מאחריות; אין בחוק הליך מוסדר לתביעה אזרחית, נזיקית, בגין נזק שנגרם עקב תקיפה מינית ולא סכום פיצוי ללא הוכחת נזק (כפי שיש לגבי הטרדה מינית). לפני מספר חודשים הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק למניעת כפיה מינית, התשס"ה - 2005 (פ/3629). הצעת החוק, שהונחה על ידי ח"הכ אתי לבני, מסתמכת על כתיבה אקדמית בתחום, ונתמכת על ידי איגוד נפגעות תקיפה מינית, שדולת הנשים בישראל, והמרכז הישראלי לכבוד האדם. ההצעה מתמודדת ביסודיות מרבית עם כל נקודות התורפה של עבירות המין בישראל, ומציעה רפורמה יסודית העולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון, הכתיבה אקדמית וחקיקה בשאר מדינות המשפט המקובל (ובמיוחד אנגליה וקנדה). ההצעה מחליפה את שלל העבירות הארכאיות בעבירה ברורה אחת של "כפיה מינית", שכל חלופותיה ההתנהגותיות מוגדרות, ערכית, כפוגעות בכבוד האדם. הצעת החוק מגדירה במדויק מהי הסכמה ומתי אין היא מתקיימת, וקובעת כאבן יסוד את העקרון הברור שאין חודרים לגופו של אדם בלא שמבקשים את רשותו. תפיסה זו מחליפה את חוסר הבהירות השורר כיום בחוק בדבר הבעת העדר הסכמה מצד מתלוננת, ובדבר חובתה להתנגד לתקיפה המינית. היא מטילה נטל של התחשבות אנושית מינימלית על כל אדם הבא במגע מיני עם זולתו, ויוצרת נורמות התנהגות לחברה המכבדת את בניה ובנותיה. ההצעה מאפשרת הערכות מקיפה לחינוך והסברה רחבי היקף, הנחוצים מאד במציאות הישראלית העכשווית. בימים אלה מצויה ההצעה בבחינה במשרד המשפטים. אנו דורשות שהמשרד יאמץ את ההצעה, ויקדם אותה במהירות האפשרית, כדי למנוע השנותם של פסקי דין תמוהים ומעוררי שאט נפש אשר מעודדים פגיעה בנשים בישראל וחותרים תחת הנורמות הראויות בתחום המיני. זהו מכתב תמיכה בחוק למניעת כפיה מינית, אותו מובילות אורית קמיר, איגוד מרכזי סיוע והשדולה, מצורף אף לינק למאמר של אורית קמיר הנותן רקע נוסף להצעת החוק http://www.notes.co.il/orit/ כרגע הצעת החוק ניצבת על שולחנה של שרת המשפטים הרעיון הוא לשלוח כמה שיותר אימליים ופקסים למשרדה כדי להשפיע הכתובת של השרה ציפי לבני: האימיל - [email protected] הפקס- 02-6753709 אנא שילחו והשפיעו!!!

הצעת החוק מעבירה את האחריות לתוקפן ומסירה מעל הנפגעת את הצורך לומר לא? המממ צריכה לחשוב על זה. נדמה לי שבמשפט שומרת היה תקדים שפסק שבמקרי אונס קבוצתי אין לחפש שיקול דעת אצל הנפגעת. ואין לבקש ממנה לבטא חוסר הסכמה כי ברור שהיא לא מסכימה. אולם במקרים בתחום האפור בהם אשה וגבר מתחילים לקיים יחסי מין ובאמצע היא לא מבקשת ממנו בצורה חד משמעית להפסיק? נכון שמבחינה נפשית בוצע בה אונס וכל התגובות שלה אחר כך יעידו על כך אולם האם עליו להענש את המכסימום האפשרי? ומה לגבי נער שאין לו נסיון רב והוא לא עצר? והיא לא אמרה לא? האם עליו להענש במלוא חומרת הדין? האם הבנתי נכון את הצעת החוק? מה שעלול לקרות אם החוק יחמיר וראינו את זה במקרים אחרים של חקיקה ענישתית זה שהמשטרה תסגור יותר תלונות כלומר הרשות המבצעת תתחיל לסנן מקרים והפרקליטות שגם כך מעכבת מקרים כדי למנוע מצבים אפורים מול השופט. ואז גם הרישום הפלילי כנגד אנסים פוטנציאליים ייפסק.

אופיר, את מבינה שהמצב לא תקין? קראי בעצמך את פסק הדין הצבאי באתר נבו והתרשמי (עוצרת בעדי לא לכתוב "והתחלחלי" על כמה מקרים שמעת שהאנס הוא נער מבולבל והוגש כתב אישום? לפרקליטות יש שיקול דעת. אולי יש מקום לשקול תיקונים. אבל האם לא ברור לך שהמצב כיום הוא בלתי נסבל? ראי עם מה התמודדנו אנחנו בפורום שלנו. חישבי על מה שעבר על אותה חיילת. לעיתים רחוקות אני נזקקת לטיעונים כאלו. בנות עדתו של הנאשם אינן נחשפות בכלל למצבים כאלו. ואם כן, מי היה משלם את המחיר? הרי כשברור שיש הסכמה זה לא מגיע לזה. שני הצדדים נהנים. נערות לא "סתם" מגישות תלונה על אונס. הליך החקירה הוא מתיש, משפיל. והמשפט? אצלי כמו שכתבתי פער הסיפור הזה את כל הפצעים כולם... יש הרבה דברים שאני מנועה לכתוב באתר ואכתוב לך אישית אם המייל שלך תקין ותגיבי לי. אולי אז תביני כמה אני יודעת וכמה זה בוער בעצמותי. אני אישית מתכוונת לעשות כל מה שאני יכולה כדי שפסק הדין יתהפך בערעור ואל חשש: לא דרך התקשורת. בצורה הרבה יותר יסודית ודרך הגורמים המתאימים. אני את שלב הקורבנות בחיי סיימתי. לפחות לא אשתף פעולה יותר.