מקשה עליי לנשום

אפילו שנרגעתי משהו תפוס לי בחזה מפריע, חוסם בצהריים אמא התקשרה מה נשמע וכל זה רוצה לארגן ערב פיצות אצלה מרגישה שהיא מרחמת עליי הערבים בדרכ שמורים לה ולחברות שלה פתאום היא רוצה בקרבתי כפי שרציתי אז מדוע קשה לי? מכירים את "אמא" של ריקי גל? לפני מס' שנים שבאתי לבקר אצלה צפינו בטלויזיה אני והיא על הספה והיה את השיר " אמא" של ריקי גל אימי חזרה בהדגשה על המשפט: "הלוואי והייתי עוקרת אותך מליבי!" אני חשבתי לתומי (למרות שהרהרתי על כך) שהיא התכוונה לאמא שלה כי השיר נכתב במקור על רגשות של כלפיי אמא שלה ולא להיפך! לא רציתי להבין את המשמעות ולא שאלתי אם נאמר בכוונה או לא השבוע, בשיחה ביננו נפתחו הקלפים- אימי: " הלוואי והייתי עוקרת אותך בליבי! "זוכרת שפעם זרקתי לך את המשפט הזה בפנים?" זוכרת! אמרתי. "התכוונתי אלייך.." אמרה אימי. "אמרתי לעצמי דיייי, יאללה שתעקור אותי כבר מליבה!" חייכתי רק עכשיו אני חוזרת אחורה לכל דבר ששמעתי בשיחה ומחברת את ההרגשה לאאאאאאאאאאאאאאא! כל הזמן הזה של הנתק ביננו את רצית לעקור אותי מליבך ואני לתומי חשבתי שאת סתם לא סןבלת אותי ושאנחנו לא מסתדרות אבל זה?! ובכן, את נורא רוצה, אמא, אבל אינך יכולה. את תקועה אותי את לא באמת רוצה אותי זאת הייתה המשאלה שלך? שאעלם אפילו יותר מכך, *את רצית לעקור אותי מליבך* וזה יותר גרוע ,אפילו, מלייחל למותי איך הרשת לעצמך ? זה חלק ממאפייני האישיות שלך לזרוק לסובבים בלי להתבייש דברים כואבים בפנים אני לא מרגישה שאני רוצה למהר חזרה לזרועותייך משהו חוסם וממשיך לכרסם עניתי לך: "אמא, לאן שלא תלכי ומה שלא תעשי, לעולם, אבל לעולם לא תוכלי לעקור אותי מליבך וכך גם אני" אז, סיכמנו שנתקרב אפילו הצעתי לך לבוא בשבת אך זה לא הסתדר (בדיעבד, טוב שכך) זה לא שלא רציתי להתקרב רציתי! אולם כבר אי אפשר למחוק את זה כמו דברים אחרים למשל, כשהיית אצלי בפעם האחרונה התארחת בביתי כיד המלך עם משפחתך נתתי לך יד חופשית כאילו את, מארחת אותי בביתך (שהוא בעצם הבית שלי) נתתי לך את מלוא הכבוד ואז במטבח לא התביישת מול אחותי תפסת אומץ ואמרת : אחותי סיפרה על חברה שלה בת 20 בהריון מאחד מזדמן החברה, התעקשה לשמור על ההיריון ולגדל את הילד בעצמה ללא כל תמיכה. אימי, מול הפנים שלי בתקיפות לאחותי: "שתעשה הפלה. מה היא חושבת לעצמה שזה קל?" "הילד גם ככה לא יכיר לה תודה בעתיד. הוא רק יבוא אליה בטענות. אז בשביל מה?! " כן..כן אמא את רמזת לי שזאת בעצם הייתה טעות להביא אותי שאת מתחרטת על כך שלא היה שווה ואת יודעת מה חשבתי בליבי? איזה מזל שלא את החלטת עליי, אמא אלא סבתא זאת הייתה יד הגורל תתחרטי על כך או לא אני כאן ועכשיו ועוד משהו- המשפט: "הלוואי והייתי עוקרת אותך מליבי!" זאת משאלה אפילו יותר רצינית מלייחל למותי כי גם אחרי המוות ממשיכים להתקיים בלב לעקור מהלב זה קיצוני יותר זה לחתוך בבשר החי בעודנו בחיים ולכן זה כל כך כואב. לא פלא שקשה לי לנשום.. סמויה

סמויונת -נשמה יפה מאמי שלי , את חופרת בתוך הכאב שלך ומעצימה אותו פי כמה מונים מבינה שמאוד כואב לך שזה חותך בנשמה שותת דם אני בטוחה שאת זוכרת בהמון כאב את כל הדברים הכי כואבים ואכזריים שאמרה לך וכל משפט שיצא ממנה השאיר לך עוד צלקת עמוקה בנשמה השיר -"אמא"-של ריקי גל גם מביע כאב בעוצמות והיא אמרה לך שהתכוונה אלייך מאמי שלי-למה את ממשיכה להכאיב לעצמך הרי אייך שלא תסובבי את הדברים כל מה שתחברי -מפעם עם כל מה שקורה כיום יש לו משוואה אחת ויחידה עם תוצאה אחת בלבד את מוכרחה לצאת מזה ולזוז משם הצידה לפני כולם--רק בשבילך רק למען עצמך את פוגעת בעצמך נפשית מאוד קשה כי נכון שמאוד קשה לעכל שאמא אכן מסוגלת לומר דברים כאלה ויותר מזה--להתכוון ,,,,,,,,,, עשי משהו שהיא אף פעם לא עשתה למענך תתחשבי בך - -בעצמך בחייך בנשמתך די מאמי להכאיב לעצמך אחרי הכל-"כל הנחלים מובילים לים" וכל הדברים האלה -גם מובילים רק להמשך של כאב כן , כאב בלתי פוסק מחבקת אותך ברכות נשמה ויש לך כתף איתנה-שלי כדי לבכות עליה ואם בא לך גם להתאגרף עליה-לשחרר את הכאב גם אני מסכימה אוהבת אותך מתוקה ויקרה שלי תמיד איתך חטולית

את צודקת אני חופרת בתוך כל זה ללא מוצא וזה סבוך וכל זמן עולים וצפים זכרונות חדשים זה לא נגמר אני מנסה לשכוח מזה במשך היום תוך כדי עיסוקיי אבל התחושה שקשה לי לנשום מזכירה לי שוב ושוב את הדברים שצפים עכשיו כמו אישה בהריון בחודש שמיני-תשיעי שצריך לנשום עמוק בשביל לנשום אין לי מושג מזה ולמה זה לא עובר אולי מחר בבוקר אקום כמו חדשה בינתיים שכנה שלי הביאה לי היום סל מלא תפוז-סיני מהגינה שלה והם כתומים כהים מתוקים מתוקים לאכול אותם כמו גרעינים בא לי לכבד אותך גם (: תודה על החיבוק , יקרה ועל הכתף האיתנה ואני מוכנה להתרפק עליה בשמחה אך בשום פנים ואופן לא להתאגרף עליה! שלך, סמויה

בדרך כלל כשאני מגיבה לכאב של אנשים אני לא מכניסה את הכאב שלי, אבל הפעם את פשוא מדברת אותי ואני כל כך מזדהה איתך מהמקומות הכואבים שלי, מההתעללות שאני עברתי, פשוט הזוי עד כמה שזה דומה. משפטים שאיתם אני גדלתי היו, שהיה צריך להכחיד ולמחוק אותי לגמרי כדי שלא ישאר שום זכר מימני כי אני טעות ועוול לאנושות, שהוא לא הורג אותי כי הוא מרחם עלי, כדי שאני אוכל לשלם על העוול שאני, בסבל שסבלתי שהיה גרוע יותר מלמות, למות היה משחק ילדים לעומת הכאב הפיזי שעברתי ואני לא אפרט. ואני לא מדברת על הכאב הנפשי שהוא אחר ויחד עם זאת עוצמתי לא פחות. שהוא חוסך מימני "חובות" לעתיד כי אני אסון טבע וכד'. בקיצור אני מבינה את הכאב שלך ורוצה רק להגיד לך שאת לא אשמה בהתנהלות של אימך, ושהיא לא יכולה לקבוע ולהחליט עלייך כמה ומה את שווה. כל עוד תשתפי פעולה עם הדברים חסרי השחר והלא מבוססים של אימך את תרגישי רע עם עצמך. ברגע שתפנימי שהראיה שלה מעוותת ושאת נשמה טובה ויקרה ושהיא לא יכולה לפגום אותך ורק את מתנהלת ומשנה את עצמך בהתאם למה שנכון לך ובכל מקרה את אדם טוב מעצם היותך, רק אז את תוכלי להשתחרר מימנה, כי היחידה שנותנת אישורים למי ומה את היא אך ורק את. והאבחנה שלך מבוססת על מי שאת ולא על מה שמשהי או מישהו אומרים שאת. רק את קובעת. ואת מחליטה איך להתנהל.... שיבואו ימים קלים וטובים יותר. שלך - מציאות אחרת

את גרמת לי להבין פה ש: ש..המשפטים שנאמרו לי הם בעצם דבר אחד: אלימות מילולית ולא משנה מה נאמר. גם אצלך הדברים הנוראים שנאמרו הם אחרים אך הם אותו הדבר. אלימות מילולית. ואני כעסתי על עצמי שלא הבנתתי - איזה סתומה שלא עניתי- מהר ובזמן שזה באשמתי שדיברו אליי ככה שמשהו אצלי לא בסדר ואני עוד מחייכת כל היציאות, האמירות בגלוי או במרומז זה הכל אלימות מילולית ואם אמא שלי בוחרת לדבר אלי ככה היא מפנה אליי אלימות גם אם זה במילים גבוהות יפות ומנומסות ומתוחכמות עדיין, זאת אלימות מצטערת שכלפייך הופנתה אלימות פיזית ומילולית אלימות הפיזית - אמנם כואב אך הכאב הפיסי נשכח מהר מאוד, לעיתים מיד אחרי שזה נגמר. העיקר שזה נגמר ולא כואב יותר. אבל באלימות מילולית- המשפטים נשמרים בזכרון מהדהדים מחלחלים פנימה ומרעילים. וזה לא פחות כואב מאלימות פיסית. הנה, עובדה שגם את זוכרת את הדברים הנוראים שנאמרו לך. זה משאיר צלקת. בכל מקרה, מעתה ואילך אשתדל להתעלות על זה בכך שאזהה אלימות גם אם היא במילים "יפות" ולא אקח את אליי ולא אפנים ולא כלום. תודה מציאות יקרה מקווה שיוקל לך גם סמויה