דייייייייייי לא יכולה יותר לסבול

מרגישה כאן הכי בבית לשפוך ולשתף כבר שבועיים מטפסת על הקירות . זה התחיל בזה שהמטפלת שלי הראתה סימנים שאכפת לה ממני ושבר אותי עד כדי רצון לברוח ולא לבוא יותר ....לא יכולה לסבול את המחשבה שהיא עושה עבורי דברים ולא מהמקום שלא מגיע לי ממקום אחר לגמרי לדעתה טריגר לטרואמה . נמשך בזה שגררתי את עצמי אליה בכוח מבקשת שתתרחק ממני ואחר כך מנסה להתקרב תוך כדי הבנה עד כמה זה קשה לי . נמשך בכך שהיום עשיתי איתה פעולה שהייתה מאוד קשה לי וירטואלית והחלטתי שאני עושה כי אני חייבת תוך כדי שיחה מאוד נינוחה ואינטימית שהגענו בה לדברים שלא חשבתי שיש בהם עומק אבל כניראה שכן . וכל הזמן הזה כבר שבועיים שהגוף שלי פשוט משתולל . מתחרפנת כבר מהכאבים האלה לא יכולה יותר לסבול נמאס לי בגדול . מצד אחד הולכת לומדת מחפשת איפה להתקדם ומצד שני הורסת ונהרסת דיייייייייייי מתי זה יגמר כבר חשבתי שעם אני יעבוד על החיבור בן גוף ונפש אני יהייה בן אדם בריא הפיברו המתוקה תיעלם אבל נאדה או שכואב לי בלב עד כדי טירוף והרס או שכואב לי הגוף עד כדי כך שאני לא יכולה לסגור את העיניים כי ארובות העיניים אפילו כואבות לי לא עומדת בכאב יותר לא יכולה יותר לסבול נמאס לי קשה לי כואב לי ואני משתגעת . לא יודעת מרגישה שיושבת על פיתחו של הר געש שעומד להתפוצץ ממש מפחיד יודעת שעברתי משהוא שרוצה לצאת אבל מת מפחד ובנתיי אני מתחרפנת אוהבת אותכן זה היה רגע של פיצוץ הייתי חייבת להוציא כאילו שהכאב יעלם אבל בסה"כ מאוד מרוצה מעצמי ומהדרך שאני עושה ותודה שאתן כאן להקשיב לקשיים שלי זה לא מובן מאליו

בוחרת שלי מקסימה רוצה לומר לך שקראתי מה שכתבת יותר מפעם אחת ובכל פעם שקראתי הבנתי יותר ויותר כמה את אשה חזקה ומדהימה !!! ושבסך הכל את עוברת תהליך את התהליך מה שנקרא -בהכרה מלאה בלי הרדמה כמו לפני ניתוח , כל הכבוד לך על האומץ להילחם על עצמך ,על זה שאת לא מוותרת עלייך עם כל הקשיים שבדרך יותר מפעם אחת התחושה של "לשבת על פיתחו של הר געש" מלווה אותנו בזמן הטיפול במיוחד כשמרגישים שמשהו מאוד חשוב עומד לקרות , אז יקירתי , מותר לך בהחלט להתחרפן , ומותר לגוף שלך להשתולל כי זו השפה שלו להיות שותף בתהליך ,ומותר לך גם לטפס על קירות כי ככה זה מרגיש , ככה זה עובד והכאבים הגופניים גם להם יש מה לומר , כשמעוררים את השדים מריבצם הם פולשים לכל מקום שיש בו מקום עבורם התהליך עובד לך נפלא עם כל מה שמרגיש לך ואני שמחה שאת רואה את זה בצורה נכונה

את אכן אישה אמיצה ואת פשוט מסתכלת לפחד בלבן של העיניים ולא נירתעת, לא נותנת לא להביס או לעצור אותך, לא בורחת ולא מתקפלת למרות הקשיים ולמרות הכאבים הבלתי פוסקים. מעריצה אותך על האומץ. מה שעשית אתמול עם המטפלת שלך הוא משהו שרק מלחשוב עליו אני חוטפת כאבי בטן ולעשות אותו, אני חושבת שהייתי מתעלפת באותו רגע. ואת, החלטת, התאמנת על זה וביצעת, פשוט מדהים וענק וכל הכבוד לך על האומץ והנחישות. קבעת לך מטרה ורואים שבשבילך זה באמת כמו שאומרים, השמים הם הגבול ואת תשיגי את כל מה שאת רוצה כי אין דבר העומד בפני הרצון, ואת פשוט מיישמת את זה הלכה למעשה בהמון נחישות והתמדה. כל הכבוד לך ואת בהחלט מעוררת השראה. אוהבת אותך יקרה בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

למרות שיש בי אומץ וכוח לעשות דברים . אבל מבחינתי אין דרך אחרת . אנחנו עוברות תהליך קשה וכואב ואין דרך אחרת המציאות מחייבת שנעבור דרך הכאב אז אני עושה . אני בחרתי מטפלת הבנתי שהיא טובה לי בהגיון עדין בלי רגש וזהו , סומכת עליה ולכן אני במקום של נעשה ונישמע מבלי להתווכח ולפעמים אפילו לא יודעת למה ולא מבינה ובטח לא מרגישה מאמינה שאחר כך יגיע גם ההבנה וההתחברות אבל דבר ראשון אני חייבת להוריד התנגדות . אוהבת אתכן ותודה על העידוד