איך זה ש...

כל- כך ברורה לי הדרך, כל כך ברור לי המקום - אליו אני רוצה להגיע, בו אני נמצאת, בו הייתי....? ואני - אינני מוצאת את הדרך לגשר בין השנים אינני מוצאת את השביל האישי שלי שבו מןכנה ללכת עם כל הכאב הכרוך בכך כמעט ואינני מוצאת את הדרך לשתף את מי שצריך במצוקה הנוראית הזו המשתלטת עלי ומאיימת שוב ושוב להרוס את מה שכן השגתי (?) את מה שכן השתדלתי למענו. וממש עכשיו ממש כמעט שמוותרת כבר בנאלי לומר הצילו אין מי שיציל רק אני את עצמי יש למישהו פתרון?

מרום יקרה, אני חושבת שלכולנו בעצם השמים הם הגבול ויש המון אופציות, אנחנו רק צריכות לבחור לראות אותן. אני מאמינה שברגע שתסכימי להפנים שלמרות הפגיעה, המהות שלך לא השתנתה, ושום דבר מהאיכויות שלך, מהדברים הטובים שבך, לא ניפגם ולא ניגרע. ברגע שתפנימי את זה, תמצאי את הדרך להגיע לאן שאת רוצה. כשתרצי בכך שוב ותביני שמגיע לך להשיג את כל מה שאת רוצה, את תצליחי. שלך - מציאות אחרת

ומצד שני הורסת ... מה שעשיתי זה שלחתי ס.מ.ס לעצמי כאילו למישהי שרציתי להרוס וכך לא הרסתי הרבה טלפונים לחברות ושיחרור קיטור ולהבין שזה הדפוס להרוס אבל אני לא אתן לא להשתלט עלי והפעם לא אפול בבור הזה . מחבקת יקירה מקווה שעזרתי לך ...

לא פשוט ובכלל לא מובן מאליו לשבת עם מטפלת ולספר לה דברים שאת בעצמך לא מאמינה ששרדת אותם זה קשה לעיכול קודם כל עבורך , כשזה קרה , עברת גיהנום בפעם ההיא , לחזור על הדברים באוזני מישהו אחר זה לחזור שוב לאותו מקום , לאותה סיטואציה , לכאב , לחוסר אונים זה לרצות לברוח כדי לא להרגיש,,,,,,שוב , ומכאן ועד למצוא דרך לגשר בין הדברים , זה לא ענין של מה בכך , זה דורש המון כוח נפשי ורצון של ברזל לא להכנע אלה להיות ולעבוד על זה למצוא את הדרך כן לשתף ולא להשאר עם זה בבטן לבד נכון שמצוקה קשה -צריך להילחם בה בכל דרך שאת מכירה ועוד נכון-נכון גדול מאוד שאין מי שיציל אותנו במצבים האלה אנחנו חייבות להציל את עצמנו לכן אנחנו בטיפול אריק איינשטיין-אייך זה ש,,, איך זה שכוכב אחד לבד מעז. איך הוא מעז, למען השם. כוכב אחד לבד. אני לא הייתי מעז. ואני, בעצם, לא לבד. את כוכב שזורח ומאיר את הסובבים אותך ואת אולי לא לגמרי לבד? אל תרימי ידיים מתוקה שלי אל תיכנעי למרות הקשיים בהמשך הדרך זה נעשה קל יותר איתך תמיד חטולית