עשיתי בלאגן

לאמא שלי אתמול נכנס בי כעס כזה! התקשרתי לשאול מה נשמע ושוב דיבורי סרק בלה בלה בלה הכלבה של אחותי המליטה קשקושים דברי הבל ואני זורמת במקום להיות קצרה כמברק כעצת חטולית החכמה שלנו גם, מדברת ומדברת כמנסה להיאחז בקש רעוע של טיפת תשומת לב במה בדיוק ניסיתי להיאחז?! במה? לפתע שמעתי שאחותי נכנסה הבייתה אימי רצתה להעיף אותי מהקו ולא ידעה איך אז השתמשה בתירוץ הבא: קולה של אחותי:" ש.- בעלה של אימי אמר שהוא דואג לפלאפון שלך..". אמא שלי : "כן, כן הוא מפחד על השיחות, חבל על הכסף , לא יכול לסבול בזבוז.." אני: " טוב, טוב , יאללה ביי!" אימי: " ביי!" הרגשתי איך הכעס עולה גואה ומציף אותי מה פתאום חבל העל השיחות? שלי?! כאילו, מי הוא בכלל שיעיר, למה הוא משלם לי על השיחות?! זה הרי ברור שזה תירוץ עלוב להיפטר ממני "בנימוס" ולא, לא עליו ספיציפית אני כועסת אלא על אמא שלי, כמובן. הרמתי לה שוב טל'- נודניקית שכמותי.. אחותי עונה. תני לי את אמא.... היא באה לטל' תקשיבי .. אמא שלי " כן מותק,מאמי שלי אני מקשיבה, דברי.." אני: "אני רוצה לבהיר לך כך וכך שלא מקובל עליי ש... יתערב לי , אם אני מתקשרת על חשבוני למה שהוא יבקש לנתק וכל זה..." אני מבהירה, מדברת ומדברת, עומדת על שלי וגם אומרת: מצטערת בפעם הבאה, אם זאת הגישה לא אתקשר שוב, תתקשרו אתם. אם אתם ככ דואגים לחשבון הפלא. שלי. ופתאום פוץ מהצד השני קולה של אחותי! " בטח סמויה שכל הזמן אוהבת לריב, אל תאיימי ואל תתקשרי!.." אני הייתי בשוק שאמא שלי שהבטיחה שהיא מקשיבה לטענותיי בעצם נתנה את הטל' לאחותי אני מדברת וחושבת לתומי שהיא מקשיבה ובעצם ... ווא ווא ווא ! טריגר! אמרתי לאחותי בקול תקיף "תביא לי את אמא מייד לכאן!" עעעעכככככששששיייוווווווווווווווווו! ווא ווא ווא איזה כעס הציף אותי אתם לא מבינות אחותי לא רצתה אבל התעקשתי זהו, מפה כשאמא שלי ענתה בעצמה הקירות רעדו היטחתי בה מאה טון של כעס טהור ממני דרך הטל' ולא נשמתי לא שלטתי בעצמי וכל אותו הזמן היא מתגוננת, שוב תירוצים עלובים לכל מיני אמרתי שנמאס לי מהצביעות שלה! מהשקרים ווא ווא ווא איזה בלאגן עשיתי בסוף בעלי אמר לי, תפסיקי די! ולא הםסקתי המשכתי עד שנגמרה לה כנראה הסוללה והשיחה התנתקה היא ניסתה לחזור מלא פעמים לטל ולא עניתי יותר. ישבתי על הספה אמרתי לבעלי שיביא לי מים קרים הרגשתי דקירות בחזה, אשכרא! מרוב כעס בהתחלה נבהלנו אבל התחלתי לנשום והבנתי שהכאב בא מהסרעפת תנועות נשימה לא נכונות ולכן הכאב החד והברור שתיתי מים, נרגעתי חזרתי להיניק את הילד הכנתי קפה עם עוגות זהו. נגמרה ההצפה הרגשית הקשה. היום בבוקר היא התקשרה מטל' אחר עניתי "מה נשמע?" למה כל זה, מה קרה? אני לא מבינה רוצהב לקבוע איתי פגישה בחוץ לשיחה מעמיקה נראה נלך לחוף הים, נדבר ברצינות ואולי אני אומר לה ואני יוריד את כל המסכות נראה מה יהיה..

חיבוק לעידוד ועוד חיבוק לסבלנות

את ענקית ואני שמחה בשבילך, הלב שלי ממש קופץ מכך שסוף סוף אמרת לאימך את מה שאת מרגישה והיית נחושה לעשות את זה ויהי מה. כל הכבוד לך על האומץ ובאמת יש לך במה להתגאות. אני חושבת שזאת הייתה הפעם הראשונה שהעזת לעמוד על דעתך מאחורי עצמך ותומכת באמת שלך ובך בכל מה שיש לך. באמת כל הכבוד ובהצלחה עם המפגש העתידי עם אימך. איתך מחזיקה לך אצבעות, שלך - מציאות אחרת

אחרי הכעס והבלאגן .....גאה בך שדיברת ועכשיו תילמדי לא לבזבז אנרגיות על יה . אוהבת יקרה ומחבקת המון

היו לי אורחים ועיסוקים כמה בישלתי זה העסיק אותי ו.. עכשיו הלכו היה כיף אך עדיין השיחה עם אימי לא התקיימה מעניין אם בכלל תתקיים צריך היה להכות בברזל בעודו חם והוא עדיין חם אך מהמריבה ככל שחולפים הימים זה הולך ומתקרר השיחה הייתה צריכה להתקיים למחרת אבל נראה לכם שאמא שלי תטריח את עצמה? הרי היא באה ויוצרת קשר *מתי שנוח לה* ובשיחה אני הולכת לפוצץ לה את בפנים את האינטרסנטיות שלה שהיא יוצרת קשר מתי שנוח ולא מתי שצריך ושזאת מחוייבות ואני לא איזה שכנה או חברה שלה ששומרים איתה על סטטוס קוו רק בשביל שיהיה פרצוף אחכ לבוא ולבקש כוס סוכר (בהשאלה כמובן) זה לא עובד ככה! זא, היא שומרת איתי על איזה סוג של קשר מרחוק בשביל מטרה אחת שתוכל לבקש טובות ושזה ייראה מלמעלה כאילו אנחנו משפחה רק בכאילו. באירועים וכל מיני. אבל בתכלס אין ביננו כלום היא אמרה: "אבל אני יושבת בפינה שלי..." ובכן, אמא זה שאת יושבת בפינתך (ואגב גם אני) לא פותר את הבעיות אם את לא מתכוונת לקחת אחריות עליי כבת כפי שאמור להיות אז שלום ולא להתראות! ואני מתכוונת לזה במלא הרצינות ולא מדובר פה בברוגז אלא בניתוק אמיתי נמאס לי מהטל' המטומטמים שמהווים תמצית לכל הקשר כמו שאני מכיה את אמא שלי אי אפשר לסמוך עליה בכלום אני בספק אם השיחה בכלל תתקיים אם היא תטריח עצמה בשבילי ואתן יודעות מה? גם אם לא לא צריך הניתוק יתרחש המאליו זה בדרך לשם. אין מה לעשות אי אפשר להכריח מי שהלב שלו לא מעוניין.