ושוב הדפיקה בדלת..טריגר אולי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ושוב שליח של בית המשפט..ושוב הגישו תביעה נגדי..שוב אני חייבת כסף..אין מצב לשלם את כל זה..וזה לא נגמר..אין לזה סוף...לא מסוגלת לחיות ככה...לא מסוגלתתתתתתתתתתתת....לא רוצה...לא יכולה...נמאססססססססס לי..הבנתי כבר שלא יהיה טוב..אף פעם כבר לא יהיה טוב...אז מה הטעם בלהלחם לקום בבוקר ומה הטעם בלהזריק אינסולין ומה הטעם בללכת לטיפול ומה הטעם בכלל כי עוד מעט שוב לא יהיה כסף לאוכל ושוב ארגיש את חוסר האונים הנורא הזה מול מקרר ריק..ובאמת באמת אין לי כוחות להיות שוב בסרט הזה....למה זה לא נגמר כבר?????????????????????.. דמעה
דמעה יקרה ברור שיש הקלה במקרר ובמזווה מלאים כל טוב אולם שואלת את עצמי האם המקרר הריק לא מכביד על הנפש כסמל למצב שבו אין מה לתת. היום חזרתי בצהריים הזוגי הכין פשטידה משאריות של אתמול ודג בקלה מטוגן אורז עם כמה ירקות דווקא בסדר לא? והנה הילדה מתייפחת בחדרה בלב שבור מה קרה? לא אוהבת את מה שהוא הכין... והסנביץ היום לא היה מלחמניה אלא מלחם ולכן לא אכלה אותו והיא מתוסכלת ומאוכזבת ורעבה... הרגעתי אותה ניחמתי בסוף אכלה קורנפלקס עם חלב. הבעיה לא באוכל כמו ביחסים שביניהם מתוחים לאחרונה שניהם דומים קצרי מזג אולי הפרעת קשב אימפולסיביים יורים קודם ופוגעים ואחר כך נרגעים. אין לי איך לפתור את זה. רק להרגיע אותה כמיטב יכולתי ולא בזה שהמקרר יהיה מלא.... שואלת את עצמי הערב מה להכין להם לארוחת ערב. חוץ מקוביות קרח בפריזר אין מה להכין כמה אפרסקים שלוש ביצים אול כמה פרוסות גבינה או פסטרמה חצי כיכר לחם גם החלב נגמר.. ומרק פטריות מהיר הכנה נאלתר משהו... התחושה מרגיזה . אבל לא של ייאוש. יאכלו מה שיאכלו פיזית מה יותר חשוב שיש התייחסות רגשית ונוכחות אנרגטית הם אמורים לחזור משיעור נסיון של תאטרון. בטח יחזרו נלהבים ומרוצים. נדבר קצת נתחבק נראה טלויזיה יהיה בסדר. גם אצלך. נסי להתרומם מעל למישור הפיזי יודעת שאני מבקשת ממך דבר ענקי אני עצמי כשאני חייבת כספים אני נכנסת ללחצים. אולם אל ייאוש. האם הרווחה לא יכולה לפעול למענך בהוצל"פ? להצהיר על העדר אמצעים? לךשלם חמישים שח לחודש ולעשות איחוד תיקים? תבדקי את זה. ויש לך המון מה לתת לבנות שלך המון אהבה וחמלה ורגישות. תתחילי משם.
איך יתכן (שואלת בתום לב ומלב אל לב) כי חרף היות המקרר מושבת וריק, כנ"ל המזווה והמיזנון ניתן להוריק מהכיס ירוקים לצורך שיעורי תאטרון?! אותי למדו מאז ומעולם שאוכל הוא צורך אוכל נפש! מזון לצרי הנפש...... והוא בעל קדימות עליונה-ראשון במעלה!
לדאבוני מכירה את התחושה הקשה מקרוב ממש! נא בקשי איחוד תיקים האם הנך בעלת נכסים? מחבקת ותומכת. חזקי ואמצי, מתוקה שלי. שדה ניר
עברתי את זה, ועדיין עוברת.. דמעה מתוקה יש כל כך הרבה הגיון בדברים שאופיר כתבה, כל החיים שלנו אנחנו במלחמת קיום יום יומית... וזה כפי שאופיר כתבה לא פוסח גם על זוגות נשואים, קל וחומר על אמהות חד הוריות. מאחלת לך שלא תדעי עוד תקופות קשות, אני כאן איתך. הלוואי ויכולתי לעזור לך כלכלית... אבל גם מצבי דומה... אופיר מה שכתבת על בן הזוג שלך מזכיר לי אותי, גם אני ברגעי מצוקה מאלתרת מכל הבא ליד... הקטנים אוהבים גמדים, אז כשאין לי לקנות להם אני לוקחת פרי בשל מהמקרר, מגרדת על פומפיה עם מעט סוכר ואומרת להם שזה גמדים.... מקרונים באין ספור וריאציות... לפעמים גם סופגת מהם דברים קשים כמו למשל לראות את הכריך שהכנתי להם לבית הספר זרוק במדרגות, כי האבא הדפוק שלהם קונה להם סופגנייה במקום.... והם בהחלט יודעים שלא תמיד יקבלו מה שרוצים, אבל אני אישית רועדת מפחד למראה מקרר ריק... מתקשר לי מייד לחסכים שלי מהעבר...
דמעה יקרה מצטערת לשמוע שחזרת אל הסרט הזה... לא מגיע לך להיות שם.. מגיע לך הרבה יותר... ואת תמיד ממקומות כל כך קשים מראה לכולם אך מתמודדים... מתמודדת בגבורה בכוחות עזים... אני יודעת כמה קשה ... העליות והירדות... ההפתעות ....הלא משמחות... מקווה ומאחלת שהכל יסתדר במהרה כך שתוכלי להתחיל את השנה ... עם הרגשה הרבה יותר טובה. איתך מחזקת אידה
