מציאותי מה קורה חומד ? מה שלומך ?

לא ראיתי אותך מזמן

מצטרפת לבוחרת היקרה

האמת היא שתפסתן אותי על חם באחד המקומות הכואבים ביותר שלי וההכי מפחידים. מתהפכת כבר מספיק זמן ולא מעיזה לכתוב על זה כי זה מפחיד אותי אפילו בכתוב, ומחר בשבילי סוג של להחשף למקום הכי פגיע וחלש שלי ולהיות כמו נתונה לחסדי המטפלת שלא תנצל את זה. ואני אסביר. הגעתי למטפלת הנוכחית שלי אחרי שעזבתי טיפול בגלל שהמטפלת הקודמת ניצלה את היותי תלויה בה וניסתה לאלץ אותי לוותר על מדריכת סדנאות שעזרה לי להתמודד ופרצה איתי מחסומים שהמטפלת לא הצליחה לפרוץ, בצורה של לדרוש מימני לבחור בניהן. עזבתי אותה ובמקביל המדריכה הזאת שהעניקה לי המון אהבה החליטה פתאום שאני לא צריכה את זה יותר ויכולה לבד וזרקה אותי למים, להתמודד לבד. הייתי תלויה ברגש הזה וזו הייתה המכה השניה רצוף שבעצם הביאה אותי לנפילה קשה ביותר, למעשה אובדני. לא יודעת איך הצלחתי להוציא את עצמי מהמקום הזה ולבחור בסוף בחיים, אבל החלטתי שלעולם לא אהיה יותר תלויה יותר בשום מטפלת ובשום דבר, רק בעצמי. לימים המדריכה חזרה להיות בקשר איתי וזאת אחרי שהבנתי שהיא בעצם הראתה לי שאני יכולה לבד והביאה אותי למצב של להבין שאני כן רוצה לחיות ובכך הצילה את חיי, כי תחושת המוות מבפנים שאיתה חייתי כל חיי נחלשה, והבחירה בחיים נעשתה הדומיננטית. הבעיה היא שהרבה פעמים נשארתי לבד עם הכל ולא נתתי למטפלת הנוכחית להתקרב אלי. אמנם התלות ברגש מהמדריכה נגמרה אבל המטפלת היא מישהי שאיתה אני בטיפול קבוע ולא אחת לכמה חודשים. יותר מיזה, ביטלתי הרבה פגישות כי ברחתי מימנה כשהיה הכי קשה, אבל בעצם לא התמודדתי עם הקושי אלא הדחקתי, ואני מפוצצת כבר מרוב עומס. בקיצור זה הסיפור ואחרי הפגישה האחרונה שלחתי מייל למטפלת בו כתבתי שאני פוחדת מימנה ובעיקר מלהיות תלותית בה ולכן בורחת כל הזמן. ביקשתי שלא תיתן לי להתחמק מלדבר על זה, ומחר צריך לדבר על זה. מתה מפחד, לא יודעת איך לעמוד בזה כי זה מרגיש לי לעמוד מולה במקום נורא חלש שנתון לחסדיה. לא רוצה להתלות בה בשום צורה וגם לא רוצה להשאר לבד יותר עם כל העומס, כי אני מתמוטטת. זה הסיפור ורק מלחשוב על מה מחכה לי מחר, דבר שקורה כבר כל השבוע, רק מלחשוב על זה כל הגוף שלי מתכוץ והבטן כואבת כמו שצריך מרוב לחץ. סליחה שנחתתי ככה עליכן דווקא ביום האהבה... וסליחה על המגילה והבריחה שלי גם מדבר על זה כאן... שלכן - מציאות אחרת