ערב טוב

הי, אני חדשה ועדיין לא השתלבתי כאן בשיח. אבל רציתי לשתף שפגשתי את אמא שלי ביום שבת. לא דיברנו על שום דבר מסובך, ולא הזכרנו את הפגיעה. פשוט היה רגיל פתאום ואפילו הלכנו לקנות תמונות... כאילו לא נפגעתי אף פעם. ולרגע אני שמחה כי חזרנו פתאום לקשר נורמלי ולרגע אני כועסת שהיא חושבת שהחיים נמשכים ככה. ערב טוב דמעות

היי דמעות יקרה שמחה לקרא שאימך יודעת על הפגיעה זה בכלל לא ברור או מובן מאליו ככל שזה קשה לך-את שחווית על עצמך את הפגיעה גם לאימך בטוח קשה שהבת שלה נפגעה בצורה כזו כואבת אני בטוחה שמאוד כואב לה כל מה שקרה וגם לה לא קל לדבר על אייך שהיא מרגישה יתכן והיית רוצה לדבר איתה יותר על הנושא כדי לקבל ממנה יותר תמיכה ? יותר חיזוקים? אולי חיבוק עוטף חם ואוהב? אני מבינה שגם לך לא קל לדבר על מה שקרה ואני לא מתכוונת דווקא לפורום , אלה בכלל אייך מערכת היחסים שלך עם אמא שלך-בכללי? אל תכעסי אם אומר לך -לצערי , עולם כמנהגו נוהג והחיים אכן ממשיכים את מסלולם-פשוט ככה וזה בכלל לא אומר שאימך מתעלמת ממך או ממה שקרה לך כל אחד צריך את הזמן שלו ואת הקצב שלו כדי להפנים דברים , לעכל אותם , להבין,,,,,,,,וכו' חטולית

אני מנסה לראות את המקומות שאמא שלי כן דואגת לי בהם. אבל הקטע הזה של תמיד להראות שהכל "כאילו בסדר" משגע אותי.זה יותר חשוב ממה שקרה לי, וזה מה שעצוב. לילה טוב, תודה לך על התגובה דמעות

אמא מצד אחד צורך בסיסי הצורך בקשר, ביחס, בנתינה באהבה והכעס שלא ניתן להעלים ולקבור אותו זה ברור שאת זקוקה לקשר וזקוקה לתמיכה לכתף שלה בכל הקשור בפגיעה שתגן ותכיל את הכאב כשיש קשר טוב שנבנה אפשר גם לפתוח עם אמא את הצורך שלך לדבר לקבל את התמיכה לא להיות שם לבד איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אני חושבת שכל אחת מכן, (את ואימך), באה מעולמות שונים ואני אסביר. אמא שלך מכירה בעובדה שניפגעת וקשה לה כאמא להתמודד עם זה כי במובן מסויים זה בתחושה שלה כשל שלה שהיא לא ראתה בזמן ולא הגנה עליך מספיק. לכן כמו שאמרה חטולית בכלל לא קל לה, והדרך שלה לעזור לך עכשיו היא לעשות איתך פעילויות רגילות כאילו שכלום לא קרה, אבל להיות שם איתך בדרכה. היא רוצה להעלים את מה שקרה ולשפר את המצב, לאפשר לך להרגיש טוב יותר. את באה מכיוון אחר. ניפגעת ואת רוצה שאימך תכיר בפגיעה ולא תתעלם מימנה וכאילו תתמוך בך עכשיו כפיצוי על מה שלא עשתה בעת הפגיעה. ואת לא רוצה שהיא תעלים את זה אלא שתתייחס למה שקרה, ובעצם אליך. בהרגשה שלי, ומניסיוני, אני יודעת כמה את זקוקה לחיבוק הזה או להכרה בך שניפגעת, אבל שום דבר לא יכול לשנות את העובדה הזאת בין אם אימך תתמקד בפגיעה שלך ובין אם לא. לכן אולי כדאי לעבוד על חיזוק הקשר בניכן ולא להתמקד בפגיעה אלא בהווה ובעתיד מעבר לפגיעה. אי אפשר למחוק את מה שקרה ואת הכאב על מה שקרה, גם אם אמא שלך תתמוך בך במכוון ללנטרל את החסך שאת מרגישה מימנה בעת הפגיעה, זה לא ישנה את זה..... רק תחשבי על זה. שלך - מציאות אחרת

הי, כתבתי לכן בתגובה על תגובתכן, ועכשיו אני לא רואה שזה נקלט. עוד לא ממש הבנתי כנראה איך טכנית הדברים כאן עובדים. בכל מקרה תודה רבה על תגובתכן, הזדהתי עם הרבה דברים, ונכון מאוד שהמסכה מצילה אותי הרבה פעמים ובזה אני יכולה להבין את אמא שלי, תודה. לגבי החסך, נכון וכואב כל כך!!!! שום דבר שאמא שלי תעשה עכשיו לא ישנה את מה שקרה לי לילה טוב דמעות