לא יודעת מה קורה לי טריגר

מנסה לשתף אותכם ואותיי מבולבלת לא יודעת מה קורה לי בתוך המכלול של גוף ונפש מרגישה לא טוב מרגישה כבוייה רגילה לחיות לשמוח להיות ופתאום הכל על קונטרול לא יודעת על מה זה יושב אבל ...יודעת שכבר יומיים מחפשת אוכל הגוף לא נשמע לי וכל מה שאני רוצה זה שקט ולישון נכון שגם מחלות החורף מבקרות אותי אבל האם זה לא משהו שזימנתי לעצמי ...לא יכולה לנשום רע לי ויחד עם זה לא מטפלת בעצמי מזלזלת בגופי שטויות זה יעבור אז זהו שלא אתמול עברתי חוויה מוזרה קראתי מאמר של תרפיה הוליסטית ויש שם תיאור של בחורה ששכבה מקווצת ורועדת ומדברת על נטישה ופתאום התכווצתי והבנתי שגם עם לא ננטשתי פיזית וכל הזמן יש לי כאילו הורים אבל הם לא שם באמת ולא ראו אותי וזה סוג של נטישה נהייה לי קר וניכנסתי למיטה ובאמת הרגשתי עצובה על הילדה הזאת (אני ) שלא ראו אותה . אין לי כוח יותר לכלום המטפלת שלי רוצה שניפגש פעמיים בשבוע וזה נכון כי זה ארוך לי כל השבוע אבל בקושי שאני עומדת בפגישה אחת ובכלל כאילו חיי נעצרו והם תקועים רק בטיפול ואין שום כלום אחר השאר זה על קונטרול הרגשה נוראית .... אני עייפה רוצה לשים את הראש מקופלת עוברית עטופה בשמיכה ומחובקת ושקט הס ..

היי יקרה לי, אניחושבת שזו אחת הפעמים הראשונות שקודם כל את מתחברת לילדה שהיית אז ממקום של אמפטיה והכלה וקבלה, ולא ממקום מאוכזב או אפילו כועס, וזה לבד המון. את גם חווה לראשונה אולי את האמת האמיתית שלך ומבינה שלמרות שחיית מתחת קורת גג אחת עם ההורים, הם לא באמת היו שם איתך, וזה להסתכל לאמת בעיניים ולדעת שזאת האמת שלך ושאי אפשר להתכחש לה יותר, וזה נורא כואב כי בעצם כל מה שהאמנת בו עד היום, גם אם ידעת שכלום לא היה מושלם שם, האמת היותר חזקה מתפוצצת לך בפנים עכשיו ואת מרגישה את הלבד שהיה לך שם בהרבה מובנים. התנוחה העוברית שטירגרה אותך היא בעצם תנוחה של להרגיש נורא חשופים ולא מוגנים ולרצות להגן על כמה שיותר איברים כדי להפגע כמה שפחות. זו תנוחה מגוננת שבתוכה יש הרגשה של חוסר ביטחון נורא גדול, וחוסר אונים, ואלי בגלל זה את מרגישה ככה. ההתכרבלות הזאת או ההשתבללות מראה אולי שאת מזהה שהיית שם בפחד לפחות בחלק מהזמן ועם תחושה שאין מי שיגן עליך. במאמר מוסגר, באופן אישי השתמשתי המון בתנוחה הזאת בעת הפגיעה כדי שהמכות החזקות שלו, (באמצעות כל מיני אביזרים), יפגעו בכמה שפחות חלקים מהגוף שלי...... מקווה שלאט לאט הכאב יחליש את עצמו. אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

כל כך מבינה אותך גמני נמצאת עכשיו במקום הזה מרגישה כמוך בכל מה שתארת גם אם אמי שתחיה היתה שם נוכחת בחיים שלי היא אף פעם לא באמת היתה נוכחת שם את צודקת לגמרי זה בהחלט במרגיש נטישה הצורך הקיומי הוא להרגיש חום,קירבה,אהבה מה שאף פעם לא היה שם רק הרבה מאוד לבד תמיד לבד אוהבת אותך חטולית

היא שורדת וככה חינכה אותי והפכתי להיות שורדת וככה גם עברתי את הפגיעות . אבל אני לא רוצה להיות יותר שורדת אני רוצה להרגיש לחיות להיות ובגדול בענק . תודה יקרה על היותך את