מרגישה ט'

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

26/01/2011 | 23:07 | מאת: דמעה כמעט שקופה

מרגישה מפורקת ממוטטת מטומטמת מרגישה עזובה נטושה אבודה לא שייכות לשום קבוצה לא חלק משום דבר בתוכי תהום חלל עצום אי אפשר לכסות אותו אי אפשר לבנות גשר שיחצה אותו ריק ענק של חסך בתוך ראשי ילדה קטנה צורחת בוכה מתייפחת רוצה את אמא רוצה אמא לא חשוב איזו אמא רק שתהיה מישהי שמחבקת שאומרת שהכל בסדר מבולבלת מנותקת הולכת במעגלים סביב עצמי ללא כיוון ללא מטרה מחפשת אור קטן בחושך המפחיד רוצה לשרוד ורוצה למות רוצה לחיות ורוצה להעלם רוצה מרגוע רוצה כאב לא יודעת כבר אולי לא רוצה כלום.... זהו דמעה כמעט שקופה

26/01/2011 | 23:51 | מאת: דמעה כמעט שקופה

http://www.youtube.com/watch?v=mL7fnwbrH84&feature=related על הגשר הישן רמי קלינשטיין "שנים שלא שמעתי שום דבר ממנה רק לפעמים ממרחקים דרישת שלום היא עסוקה מאוד והיא איננה ובחיים החדשים שלה אין לי מקום פתאום מכתב, עכשיו היא אמא מסופקת ומגרשת ענפים מתנועעים והיא מוצאת מסדרונות של שקט בעיר שהיא מנזר או בית משוגעים. בנית לך בית וחצבת אותו בנצח אני מכיר אותך מאדאם, לא מאתמול הכל נכון מאוד אבל בעצם יש לך חוזה עם מנהל קרקס גדול ובשבילו את מתאמנת מרוכזת מוכרת שואו מן הדברים הכי כמוסים כי את ליצן את בולעת אש נועזת אשה מגומי שנולדה לקרקסים והם לוקחים את כל הטריקים שהמצאת ואין שום רשת שתציל מי שמעז גם את יודעת מה מחיר הפירואט שאת עושה שם, שמה למעלה בטרפז. לכי חפשי את אלוהים כל סוף שבוע ותתרפקי על קיר מאבן ששומר פתקים בסך הכל את ילד שנשאר פגוע נרגעת רק כשהאורות סביבך דולקים. .. אני נשאר פה לא החלפתי כתובת והחיים שלי ראי סדוק ומעושן כשתחפשי מקלט ממה שאת אוהבת אני אהיה כאן על הגשר הישן."

28/01/2011 | 16:44 | מאת: מציאות אחרת

להרגשתי את מדברת על בליל שלם של כאב שחלקו עבר וחלקו הווה. ההווה שלך מן הסתם כמו של כולנו מושפע מהעבר והכל ביחד הוא סלט גדול ובעיקר נורא כואב. הדבר האחד שאני מבינה מניסיוני הוא שאת העבר ומה שקרה שם אי אפשר לשנות הוא ניכפה עליך מבלי שניתנה לך זכות הבחירה או הזכות להחליט על עצמך. ההווה יותר נתון לשיקול דעתך ולשליטתך. בהווה יש לך אפשרות לבחור ויש לך זכות למצוא לעצמך את החיים שאת רוצה לעצמך. למצוא את מה שאת אהבת ועושה לך טוב ולנסות לממש את הרצונות שלך. זה לא קל אבל אפשרי. הסיבה שהכל מתערבב לך ואת לא רואה את האור היא שהקולות מן העבר, הדברים שנאמרו לך עדיין מנהלים אותך, את שומעת אותם ומאמינה למה שאת שומעת. הדרך לצאת מיזה היא לנטרל את הקולות האילו כי הם לא קשורים אליך ולא שלך אלא של מי שפגע בך. את יכולה לייצר לעצמך קולות אחרים יותר מכילים ומאפשרים ובעיקר להפסיק להאמין להם כי הם מעוותים והחשיבהה שלהם חולה ולכן לא אמיתית. ברגע שתצליחי לעשות את ההפרדה ותפסיקי להאמין להם יהיה לך קל יותר להאמין בעצמך ולהתקדם אל עבר החיים הטובים שלהם את ראויה. שלך - מציאות אחרת