עייפה מלשרוד...

אין לי כוחות כבר- כל הזמן דוחפת את עצמי לעשות את הדבר הנכון ולא יכולה יותר- גופי בוגדת בי-מתרסקת- והנפש צועקת "תצילו"- רוצה רק להניח את ראשי ושיהיה קצת שקט בפנים. קולות-רעשים- לא עוזבים אותי לרגע- מנסה לצעוד קדימה אבל כל צעד דורש כל כך הרבה מאמץ- רוצה לברוח- אבל אין לאן-

אין לי מילים חכמות לאמר לך . פעם אחרונה הגעתי למטפלת ואמרתי היום אני רוצה לנוח באתי לכאן כדי לישון . כאילו באימא'שלך תעזבי אותי רוצה לשים תראש ולנוח . אבל ינשופית יקרה אין ברירה עם לא נעבור את הכאב לא נוכל לנוח מקווה שאחרי שנעבור ונכיר נוכל באמת לנוח . המון אנרגיות חיוביות ומחזקות לתת לך כוח להמשך הדרך

מכירה ומבינה מד את ההרגשה, בעיקר את הרצון לברוח ולמצוא קצת שקט. ואת לא מצליחה לברוח כי את לא יכולה לברוח מעצמך ומימה שקורה לך מבפנים. את יכולה לנסות להסית את המחשבות ע"י ניסיון לעשות דברים למען עצמך שיעשו לך הרגשה טובה יותר, להעסיק את עצמך במוסיקה, סרטים, הליכה וכד'. והמסע הזה הוא מסע קשה ומפותל וארוך, עם עליות וירידות, אבל כמו לכל דבר גם לזה יהיה סוף מתי שהוא. נסי להרפות קצת ולא להאיץ ולא להלחם בעצמך, כי זה עושה את זה עוד יותר קשה. מאחלת שיבואו ימים טובים יותר במהירה. שלך - מציאות אחרת

מבינה אותך יקרה ורוצה להגיד שבטוחה שהזמן להתחיל לחיות יגיע..... אולי כבר היגע?! לטפל ולדאוג לעצמך וגם למצוא דברים שהם רק לשם ההנאה... (יש?) מגיע לך ראש שקט בלי קולות ורעשים מציקים בלי צורח לברוח להיות את... ולמצוא עוד דברים למען עצמך לחיות ולא לשרוד... איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית