בעקבות התחלת טיפול-הרגשות שעולים בי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
תודה מיי פיינגולד אני כל כך שונאת אותך אתה לא יודע כמה הרגת את הנשמה שלי נותרתי מיוסרת הייתי קצת אחרת אולי חייתי בסרט עכשיו אני עוזבת ותיחנק עם עצמך תודה על כלום שלום ולא להתראות לא נתראה גם בשמחות אל תבקר אותי גם בחלומות תודה על מה? בזבזת לי תקופת חיים שלמה רק בזכותך עכשיו אני תקועה ומתחילה מהתחלה אני לא הליצן שלך אף פעם לא הייתי תקן אותי אם טעיתי אבל הבדיחה היא על חשבונך אני כל כך שונאת אותך אתה לא יודע כמה ומיותר לשאול למה אז תיחנק עם עצמך מצטערת שזה בוטה אבל כך מרגיש לי קשה לי איתכן הסליחה חטולית
תוציאי תשחררי תרפי ותגיעי לשלווה מגיעה לך אוהבת המון
שולחת חיבוק אין לי מילים היום אבל אני כאן קוראת אותך ואיתך שבת שלום דמעה
אין לך מה לבקש סליחה את תמיד יכולה לכתוב כאן על שעולה על ליבך.. אני יודעת שהטיפול העלה הרבה דברים אבל זכרי את מה שדיברנו עליו בפון תאמיני לי שהדברים יכולים יותר להסתדר לך .. שולחת חיבוק ואיתך ת-מיייייייייייייייייייד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת המון אני
יקרה שום דבר מתחושות הלב והרגשות איננו בוטה. אם זה מה שאת מרגישה, אין על זה וויכוח, הכל נכון ומדוייק עבורך וכמה שתצליחי לשחרר יותר במילים שלך יקל עליך להכיל את כל הכאב שצץ ועלה עכשיו. הדרך לא משנה בכלל, המשנה הוא שתשיגי את המטרה ותצליחי להרים את עצמך ולהרגיש טוב יותר. אין לך על מה להתנצל, את נותנת כל כך הרבה מעצמך, ומגיע לך גם לקבל מאיתנו, מימני.... אוהבת אותך, ותהיי טובה אל עצמך. חיבוקים עוטפים ומחזקים מכל הלב, שלך - מציאות אחרת
יש כל כך הרבה כאב בשיר הזה הכאב שלך שעולה ומציף עם התחלת הטיפול כל ההתחלות הן קשות ובמיוחד כשמדובר בתהליך שמעלה כל כך הרבה רגשות מעיר כל כך הרבה מחשבות וזיכרונות קשים מקווה שעם הזמן הדברים יתאזנו ובנוסף לקושי ולכאב תבוא גם ההרגשה של הכלה ותמיכה ותוכלי להרגיש הרבה פחות לבד מול כל הרגשות שולחת חיבוק חם, עוטף ואוהב שחף
עטפתן אותי בהמון מילים חמות וחיבוקים על כל אלה אני אוהבת אתכן חשבתי שהטיפול יתחיל לפחות מפגישה ראשונה בשיחה רגילה על שום דבר שקשור עדיין בנושא הפגיעות , אבל לא , זה התחיל קודם מהתנצלות על שנתנו לי להמתין 5 חודשים עד שחזרו אלי ומשם "מה מביא אותך אלינו שוב"? כמעט נחנקתי עד שבכלל התחלתי לדבר כנראה אני רגישה מידי ולא צפיתי לתגובה כזו , כמו דלי של מי קרח על הראש ,אני מכירה את המטפלת הזו למרות שלא טופלתי אצלה הדחף הראשוני שלי היה לקום וללכת משם , אני יודעת שאם הייתי יוצאת מהדלת לא הייתי חוזרת לשם שוב ולא משנה מה ,הגרון שלי נסגר , נחנקתי כמעט בלי יכולת להוציא מילה מהפה , השתדלתי באמת לשים הכל בצד ולתת לזה סיכוי , לראות לאן זה מתפתח יצאתי משם בתחושה איומה ומאוד כבדה , אולי בגלל שאני מטופלת ותיקה שם וטופלתי במשך 4 שנים ארוכות כמו שהיא אמרה עכשיו לא מגיע לי יחס של..........לא יודעת , נראה לי שבפגישה הבאה אאלץ לעשות קודם כל כמה בירורים לפני שאני מחליטה להשאר או ללכת הביתה , הכל היה נורא מלחיץ מאחורי החיוך שלה , טוב היתה גם שיחה מאוד טעונה ישר מההתחלה מקווה שזה יסתדר , נראה כבר בשבוע הבא מה יהיה חטולית