עומס.

כזה שגורם לך לעשות שטויות כמו לברוח למדינה אחרת. אימפולסיבית עם דרכון וכושר במכירות. לא שילוב טוב עבור מדינת ישראל. כי הנה אני שוב קמה והולכת. אני עמוסה. כל כך. במחשבות ותהיות. ואני שבורה, אני חושבת. גיליתי עכשיו שאלרגיה של שנים קשורה לאותו בן $!נה שרם לי לשכוח חמש שנים מהחיים שלי. מדהים כמה ממה שאני היום קשור ומחובר אליו. פשוט מדהים. צריך לעשות עליי מחקר. ואני רק רוצה שזה יילך. שכל הפחד הזה יילך. ואני לא מבינה כלום מזה, באמת. ונמאס לי. ואני קמה והולכת. ואני טסה מכאן רחוק, ואל מתכננת לחזור בקרוב. או אולי בעצם מתכננת לחזור אחרי יומיים כאילו כלום ולבזבז עוד חודש מהחיים, כמו תמיד. והכי עצוב שאין סיבה לנסוע. זה פשוט שאין באמת סיבה להישאר. וזה שאין סיבה להישאר גורם לך לנסוע. ובא לי לסלוח לה לאמא שלי ואני לא יודעת אם מגיע לה אבל אני רוצה. נשמע הגיוני???

פני יקירתי את נשמעת מלאת בלבלות שאלה לי אלייך -ואת לא חייבת לענות אם לא בא לך נראה לי שכל האי יציבות שלך במחשבות וברגשות קשורים בהחלט לדבר אחד מסוים שלא התמודדת איתו האם היית או שאת נמצאת בטיפול ? נראה לי שזה בהחלט יכול לעזור לך למקד את עצמך רק בעצמך ויהיה סוף לבלבלות שלך , כמובן שאת לא חייבת לקבל את מה שאני אומרת לך , אבל תחשבי על זה,,,,,,,,, ולגבי אימך-גם את בבלבלות רוצה לסלוח ולא יודעת אם מגיע לה יקירתי-במצב הנוכחי הכל נשמע הגיוני לגמרי אל תבהלי -רק טפלי בעצמך והכל יתבהר שולחת חיבוק לחיזוק חטולית

יצא לי לדבר עם לא מעט מטפלים. וכולם הסכימו על דבר אחד- להתחיל טיפול כשאני גרה עם אמא שלי זה לא חכם. כל מה שנעבוד עליו בטיפול יהרס בבית. אין לי כאן שעות שינה. וכל היום רק רגשות באוויר. ואין לי כאן חדר ככה שאין לי פה פרטיות. אין לי אפשרות לכלכל את עצמי כרגע בארץ אז אני טסה לעבוד בחו"ל. ו נקווה שאח"כ יהיה מספיק כסף בשביל לצוף איזה שלושה חודשים בין טיפול לעבודה בקטנה. יהיה טוב :)

אל תעשי דברים מתוך בריחה , שימרי על עצמך האם את בטיפול חושבת שמגיע לך לפרגן לעצמך טיפול ואז כל ההרגשה הזאת של הבילבול תשתנה חיבוק

אני לא בורחת מכלום. פעם ראשונה שטסתי לעבוד הרגשתי חופשיה. זה היה לפני שנה. הייתי במזרח והיה לי הכי טוב בעולם. בלי סיוטים, בלי בעיות בבטן. היה לי שקט והייתי רגועה. ואז הגיעה הגירה והיה בלגאן וחזרתי לארץ. ומאז יש כאב ראש אני מרגישה כאילו לנסוע עכשיו זה מה שיגרום לי לקבל סגירת מעגל ולפתוח דף חדש. יש לי שם אחלה פוטנציאל להרוויח כסף טוב וכאן בארץ אני בקושי מצליחה להחזיק את עצמי, בלי דירה ובלי יציאות וכאלה. זה לברוח זה ממש לא. זה לקרוע את הת@ת 12 שעות ביום בשביל כסף טוב ושינה מלאת סיפוק. וחוויות. ואני באמת מאמינה שיוביל לדברים טובים. תודה על הדאגה. אבל טיפול לא יעזור כרגע. אני צריכה קודם להגיע למצב שבו יהיה לי מספיק אכפת מהחיים שלי כדי לשפר את האיכות שלהם. ואני אשיג את זה :)

יש המון בלבול בחיים שלך עכשיו וחוסר וודאות, ואילו המקומת שהכי מטרגרים, כי את בעצם לא באמת יודעת מה מחכה לך והאם את עושה את הדברים מהסיבות הנכונות. יחד עם זאת ומניסיון, במובן מסויים לגוף חשיבה משלו, ואם הוא מנייד אותך בצורה הזאת וגורם לך להתנהל בדרך הזאת, לכי על זה. תמיד יהיה לאן לחזור ותמיד תוכלי לחזור. שום דבר הוא לא סופי וסוף פסוק. ובאשר לאמא שלך, לכי עם האינסטינקטים שלך. לפעמים להרפות מביא לבהירות מחשבתית ואז מגיעות תובנות ויודעים מה לעשות. מיצד אחד לסלוח ישחרר מימך הרבה אננרגיות שליליות שיתהפכו לאנרגיות חיוביות של ניסיון ליצירת קשר טוב יותר איתה. מיצד שני לסלוח לה יזיז אותה מהמקום של הרעה בסיפור שלך, ואם אין רעים כל המצב הרגשי שלך מעורער ולכן הכל אולי נורא מפחיד. תחשבי על זה, שום דבר לא מאוחר. הצמדי לאמת שלך וותוכלי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורך. כך ניראה לי.... חיבוק גדול, שלך - מציאות אחרת