פלאש וזיכרון חדש **טריגר**

כבר זכרתי קודם שאמא ניסתה להתאבד לפני שעזבה ולפני שניסתה שןב ןהצליחה אבל לא זכרתי את הפרטים אני בת 5 אולי 6 אמא על הרצפה של חדר השינה המון המון דם סביבה היא חתכה את הורידים אבא איתה על הרצפה בוכה מתחנן שלא תמות ואני עומדת ומסתכלת והוא מסנן בין שיניו תראי מה עשית את עוד תשלמי על זה... כמה שבועות אחרי זה אמא עזבה היום טילפנתי לבת דודה היא הכירה את כולם בתקופה ההיא היא מבוגת ממני ב 15 שנה היא לא יודעת על הפגיעות המיניות סיפרתי לה איך אבא בכה והיא אמרה שהוא היה מאובהב באמא עד מעל הראש אבל היה חייב לשלוח אותה רחוק מאיתנו כי היא לא הייתה יציבה ומתוך דאגה לי הוא שלח אותה רחוק רחוק למרות שהיה מאוהב בה ואני יודעת שהוא שלח אותה מהבית כי רצה יותר מרחב כדי לפגוע בי לא רוצה לחשוב שאולי דאג לי שאולי שלח מהבית את אהבת חייו כדי לשמור עלי זה מפריע לי לשנוא אותו בוקר רע.... דמעה

דמעה יקרה, זיכרון נורא נורא קשה וכואב. ובעצם בהרגשה שלי הכל באותו עניין. להגיד לך שאת אשמה בניסיון ההתאבדות של אימך זה רוע צרוף. היית ילדה קטנה, איך ילדה אחראית למעשים של מבוגרים? וזה מרגיש לי שמשהו הביא אותה לקצה והוא היה חייב להאשים מישהו בכך, ומה יותר פשוט מלהאשים את הבת שלו, ולצרוב לתוכה כאב כל כך תהומי? אני לא יודעת יקרה מה המניעים שלו לשלוח אותה מהבית, אולי אפילו כדי לבסס את ההאשמה שלו שאת אשמה שהיא רצתה לוותר על חייה, אבל ברור שאין כאן אמת בשום צורה. וגם אם הוא הוציא אותה מהבית כדי לדאוג לך, ואני לא יודעת אם זאת הסיבה... זה לא מכפר בשום צורה על ההתנהלות הניפשעת שלו כלפיך עד אז ומן הסתם גם הלאה. איתך יקרה שולחת לך חיבוקים עוטפים ועדינים. שלך - מציאות אחרת

פלאש וזכרון זה דבר מאוד מעמיס. אני לא נוטה לקבל כבר הרבה זכרונות או פלאשים זה בעיקר הרגשות ותחושות. יש סיבה שהמוח שוכח מה שהוא שוכח ויש סיבה שהוא מזכיר. הוא שוכח כי זה עמוס מידי ולפעמים קשה מידי אבל כשהוא מרגיש שאת יכולה להתמודד- הוא מזכיר לך. למה אביך עשה מה שהוא עשה??? אני לא יודעת אבל את צריכה להמשיך הלאה ולחייך ולדעת שלמרות הכל את כאן עכשיו ואת מתמודדת ולקחת את הזכרון הזה בתור סימן שהמוח שלך חושב שאת חזקה מספיק רק תוכיחי לו יקירה :) הרבה אהבה :)

אני מתארת לעצמי שאבא שלך שיקר לסביבה בכל מיני תירוצים באשר ל.. טוב, זה לא חדש גם אמא שלי היא סופר דופר שקרנית עם מסוכנות. לכי תדעי מה היו מניעיו בשורה התחתונה, דמעה הוא פגע בך ואת זה אי אפשר להסביר ולנמק מצטערת שאני קשה במילותיי אני אומרת זאת מתוך תובנות גם על עצמי *אין יותר תירוצים* מצטערת שולחת לך חיבוק באמת מכל הלב, סמויה נ.ב אגלה לך סוד לעולם לא תוכלי לשנוא באמת את אביך ולא משנה מה עשה לך ככה זה בנוי

כמה כואב לחזור בכל פעם פעם אחר פעם לאותו מקום לאותו זכרון שלא זז ממקומו אם זה חוזר שוב ושוב וכל פעם חושף דבר נוסף זה רק מפני שהמוח רגיל להגן עלינו גם מעצמנו יתכן ויעלו לך עוד שכרונות מאותו מקרה עד שהתמונה תתבהר לגמרי הרי היית שם וראית הכלללל הזכרון אינו משקר והכאב לא מפסיק גם אם תזכרי בכל הפרטים לפרטי פרטים במדוייק זה עוד יותר יכאב כי יבוא סופו של אי וודאות על כל מה שבאמת קרה ההרחקה של אימך מהבית בטוח היתה נחוצה בלי שום קשר להתעללות שלו בך אם לזאת יקרה דאגה אז אייך מכנים את מה שעשה לך -ניחומים? הוא התנחם בך על כך שאימך לא היתה בבית? יקירתי , אינך חייבת לשנוא אותו אינך חייבת גם להבין אותו אבל את כן חייבת לעצמך את השקט והשלווה שלך גם אם בסופו של ענין תדעי את כל האמת הכואבת וכל אמת מאוד כואבת את חושבת שתוכלי סוף סוף להניח את דעתך ולתת לזה ללכת ממך ? כי זה מה שישאר לך בסופו של דבר לעשות לכאוב ולשחרר ,,,,,,,,לא לשאת זאת יותר בתוכך מחזיקה לך אצבעות שתהי מאוד אמיצה ומאוד חזקה כדי להמשיך משם הלאה איתך תמיד מאמי שלי חטולית

קראתי ולקחתי אלי את המילים שלכן תודה שאתן כאן שבת שלום דמעה

מצטערת אין לי כרגע מילים אבל מה שבטוח את לא אשמה בכלום . לא בבעיות שהיו לאמא ובטח לא במעשיו של אביך . שולחת לך חיבוקים עוטפים ומגינים . שימרי על עצמך .