בוקר טוב לכל המאזינות והנה החדשות מפי...

מזמן לא כתבתי - מנסה לראות איך זה בלי- איך זה לא לחשוב על "זה" כל הזמן- וזה מרגיש נורא לבד- תגידו לי זה יהיה כל החיים שלי תמיד? רוצה לצעוד קדימה- לא להיות תקוע "שמה" רוצה לנשום בחופשיות-בלי פחד-רוצה לחיות- אבל יש עוד חלק שכל כל רגילה לסבול- אתן יודעות מה שאני מתכוונת?-אולי אני סדיסטית כי נוח לי איפה שאני מכירה- תודה שאתן כאן-ינשוף

ינשוף יקרה, אני חושבת שזה אך טיבעי להרגיש יותר בטוח באותם מקומות שאליהם אנחנו רגילות, ולעשות שינוי הוא דבר מאד קשה, אבל גם אפשרי. ברור שנירצה להיות במקום מוכר וידוע, אבל בשבילינו המקומות המוכרים הם בעיקר מקומות רעים שיש בהם רע, שם שרדנו. מגיע לך טוב, וצריך ללמוד לזהות את הטוב, לרצות אותו, להרגיש ראויות לטוב, ולא להיבהל ממקום חדש ולא מוכר ובמיוחד לא להיבהל כשטוב. צריך לבחור לאפשר לעצמינו להיות במקום יותר טוב ולהפנים שמגיע לנו טוב. זה קשה אבל אפשרי ובעיקר בחירה שלנו. היום אנחנו יכולות לבחור, אז לא הייתה לנו בחירה והכל ניכפה עלינו.... חיבוק אם זה בסדר, שלך - מציאות אחרת.

מבינה אותך , באמת את תתקדמי קדימה כשתסיימי לטפל במה שעוד יש לך לטפל כי בזמן שאת בטיפול קשה לראות את ההתקדמות שלך פתאום זה יגמר ותרגישי שזהו זה , זה נגמר את לא סדיסטית , אנשים בדרך כלל מעדיפים להיות במקום רע כי זה מקום שהם רגילים אליו ויודעים אייך להתנהל מולו במקום להיות במקום חדש שלא יודעים ולא מבינים אייך להתנהג ואייך להגיב בו חטולית