עדכון לכולן - אולי טריגר

שיתפתי אותכן לאחרונה בבעיה קשה שיש לי עם עצמי בקשר לבדיקה שאני חייבת לעשות, פשוט כי אין ברירה. זה המקום שוב להודות על כל החיזוקים. ובמקביל בזכות חברה שדירבנה אותי, פניתי למדריכה שלי שכבר עשתה המון ניסים בשבילי, (האחרון היה לחבר אותי חזרה לרגש שמימנו התנתקתי לחודש וחצי, באמצעות סדנא אחת בעניין של שעה). בקיצור שלחתי לה מייל וסיפרתי לה מה עובר עלי, והיא הגיבה מיד. שלחה לי המון המון חיזוקים ודרכי פעולה, ובשבילי זה כמו הוראות הפעלה, התנך שלי לעניין הזה. עבדתי עם זה מהבוקר, בכיתי וכל מיני, ובקיצור מצאתי לי רופאה וקבעתי כבר תור, ובאופן ניסי כמו ירדה לי אבן מהלב, למרות שברור לי שיהיה לחץ כשהמועד יתקרב, (זה בעוד חודש), ובכל זאת קיבלתי החלטה שמה שהיה היה בעבר ועכשיו זה משהו אחר, עכשיו הכל בחירות שלי בלי כפיה עלי, והכל תלוי בי, לטובתי ובשבילי, ולא יפגעו בי יותר.... ווואי יש לי הרבה מנטרות לבנות ולשנן, אבל יש לי גם זמן להמשיך לעבוד על זה.... אני כבר לא במקום של להרגיש שהסוף שלי הגיע או שסוף העולם הגיע. עוד לא, יש עוד זמן... זהו רציתי לעדכן ולכפר על הבלגן שעשיתי כאן. אוהבת... שלכן - מציאות אחרת

שמצליחות לגרום לך לפעול למענך ....ושיש לך אנשים סביבך שיכולים להדריך ולעזור . רואה חמודה לא הכל סגור עם מאפשרים איזה פתח ...גאה בך כל הכבוד על העבודה אני יודעת כמה זה קשה לך . חיבוקים .....

בנתיים רק עשיתי מהלכים, הדבר הגדול עוד לפני ויש לי רבה עבודה כדי לעמוד בזה. שום דבר לא השתנה בקושי. אין לי יותר מידי ברירות אם אני רוצה לשרוד עוד קצת... חברות זה מאד מאד חשוב, אבל המהלכים תמיד שלנו כי אף אחד לא יכול לעשות את הדברים במקומינו.... חיבוקים גם לך, שלך - מציאות אחרת

כל כך שמחה בשבילך שבעזרת אנשים קרובים הצלחת לבחור לדאוג לעצמך ולטפל בעצמך למרות הקושי העצום שליווה ובעצם עדיין מלווה אותך את בחרת לא לוותר על עצמך! אני שמחה שהרגשתך השתפרה ושהיום את מרגישה שאת כן מסוגלת לעשות את זה גם אם זה קשה לך מאחלת לך שהבדיקה תעבור מהר והרבה יותר בקלות ממה שאת חוששת שבת שלום שחף

תודה יקרה על המילים החמות והפרגון. אני לא מרגישה שמסוגלת לעשות את זה, אבל לא תהיה לי ברירה וזה ייעשה בסוף. ההחלטה שקיבלתי היא שהחיים שלי שווים יותר מהפחד. הפחד קיים עדיין ובענק, אבל לא שווה להסתכן בגלל סיוטים, פלשבקים, כאב של זיכרון, ופחד של כמה דקות.... זה יעבור. לפחות הפעם זו החלטה שלי בלי כפייה עלי. שלך - מציאות אחרת

את אף פעם לא עושה בלגן זה שאת שופכת את ליבך זה דבר אחר לגמרי טוב שאת יכולה להכנס ולהוציא החוצה את מה שמעיק עלייך אני מאושרת לשמוע ממך דברים כאלה נפלאים ולא משנה לי מי או מה אחראי/ת לשינוי הנפלא הזה שחל בגישה הזו שלך -פשוט 10 אינך צריכה לכפר על כלום רק להרגיש טוב ואם זה גורם לך להרגיש טוב -סבבה אוהבת אותך מתוקה שלי שבוע טוב חטולית

תודה נשמה על הפירגון והמילים החמות. תודה על ההבנה. איך שהוא רק העזתי לזוז ולעשות מהלכים כדי לקדם את עצמי. אני עדיין צריכה לעמוד בזה ועוד לא יודעת איך זה יהיה ברגע האמת. אני מאד נאחזת בתמיכה של כולם וזה דוחף אותי קדימה, אבל את העבודה עצמה עוד לא עשיתי ואני עדיין לא בטוחה שאני אכן אעמוד בזה בלי להתרסק. יש לי עוד הרבה ליבנות בתוכי מבפנים והפחד עוד משתולל כמו שצריך. אני אפילו לא מצליחה להרדם ומחכה לי מחר, בעצם היום יום ארוך וקשה וגדוש. אני אפילו לא נמצאת בכיוון של לישון וכבר 4:00 לפנות בוקר, עוד שעתיים כבר צריך לקום. רק חשוב לי שתבינו, שכל התמיכה מיסביב כולה ביחד נותנת לי את הכוח להעיז ולנסות, וזה רחוק כאורך הגלות מלהיות קל בשבילי. זה אחד הדברים הכי קשים ומפחידים ומסוייטים בשבילי.... זה שזזתי לא עושה את זה קל יותר. אוהבת אותך ותודה על הכל, חיבוק לשבוע טוב, שלך - מציאות אחרת

תודה נשמה על הפירגון והמילים החמות. תודה על ההבנה. איך שהוא רק העזתי לזוז ולעשות מהלכים כדי לקדם את עצמי. אני עדיין צריכה לעמוד בזה ועוד לא יודעת איך זה יהיה ברגע האמת. אני מאד נאחזת בתמיכה של כולם וזה דוחף אותי קדימה, אבל את העבודה עצמה עוד לא עשיתי ואני עדיין לא בטוחה שאני אכן אעמוד בזה בלי להתרסק. יש לי עוד הרבה ליבנות בתוכי מבפנים והפחד עוד משתולל כמו שצריך. אני אפילו לא מצליחה להרדם ומחכה לי מחר, בעצם היום יום ארוך וקשה וגדוש. אני אפילו לא נמצאת בכיוון של לישון וכבר 4:00 לפנות בוקר, עוד שעתיים כבר צריך לקום. רק חשוב לי שתבינו, שכל התמיכה מיסביב כולה ביחד נותנת לי את הכוח להעיז ולנסות, וזה רחוק כאורך הגלות מלהיות קל בשבילי. זה אחד הדברים הכי קשים ומפחידים ומסוייטים בשבילי.... זה שזזתי לא עושה את זה קל יותר. אוהבת אותך ותודה על הכל, חיבוק לשבוע טוב, שלך - מציאות אחרת

גאה בעצמך??!!!! כל הכבוד! תזכרי זאת ברגעים קשים בהצלחה ואני גאה בך! איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני ממש ממש לא גאה בעצמי, אני מתביישת, בא לי לקבור את עצמי, להכנס מיתחת לאדמה ולא לצאת מישם. הקדמתי את התור וקבעתי אצל רופאה אחרת שמכירה אותי כניפגעת והייתה איתי בשלב הטיפולים הראשון לפני 16 שנים, כשהכל התפוצץ אחרי שאבי ניפטר. היות ומצבי הבריאותי לא השתפר, היא תדבר איתי מחר ואולי גם תקבל אותי מחר, ואם לא אז התור הוא בעוד 13 ימים. ובמקביל הכל מתפוצץ עכשיו ומטרגר אותי, עד כדי כך שפתחתי בטיפול את הנושא הכי כבד וכואב שבעצם מעולם לא העזתי לדבר עליו, "הטריגר הגדול" בלשונה של חטוליתי, פתחתי וניכנסתי ללחץ וברחתי לניתוק ולפחד קיצוני, ואני מרגישה הכי מושפלת ומבוזה שאפשר. אני עשיתי את זה לעצמי, ועכשיו זה גלוי וכבר לא לגמרי סוד ואני מרגישה מרוסקת יותר מאי פעם. אז להתגאות בעצמי? ממש ממש לא, אין על מה, אני מחוללת הכי שאפשר וזאת אות קלון שהצהרתי עליה, ולא יודעת איך עוד להגדיר את מה שאני מרגישה. פשוט פתתית, והכי הייתי רוצה להתנדף..... סליחה.... ותודה לך על התגובה. שלך - מציאות