מצטערת ש..

השבוע החליפו לנו תשתיות בבית אז היו מס ימים בלי אינטרנט.. ביומיים האחרונים למרות שכבר היה לא יכולתי להיכנס המון עומס, כל מיני. הילדים התינוק אסיפות הורים מלא מלא. זמן לעצמי- חלון קטן בערב. היה יום שישנתי עם הבגדים! קצת מזכיר לי טירונות. מתקלחת- חמש דקות על השעון. אם יש בכלל זמן. התינוק (סליחה הפעוט) כבר צורח. אין זמן ל.. לכל השאר נגיד לגלח. ממש כמו בטירונות! הכל נדחק הצידה. יש לי שוב עוזרת ועדיין זה כמו טירונות. מוצאת עצמי סליחה על הט' מתאפקת לצרכים המון זמן. כי לפעמים גם לזה אין זמן! אם הוא יונק אני מתאפקת ומתאפקת ומתאפקת... נרדם, שמה בלול, הוא מרגיש ושוב הוא בוכה. ממשיכה להתאפק. רק עד שהוא לגמרי נרדם. אבא בא בערב. משתוקק להחזיק והילד לא רוצה, קופץ לו מהידיים אליי אין! רוצה רק אותי! שובבון קטן! צריך להשגיח עליו כל דבר הוא מכניס לפה כל היום אני בודקת שאין דברים קטנים על הרצפה אי אפשר להסיר ממנו עיניים ולו לרגע כשאני מבשלת שמה אותו לידי עם סירים וכפות אבל, הוא רוצה לראות, הסקרן הקטן כל מה שאני עושה אז הוא נעמד עליי ומושך לי במכנסיים, בסינר שארימו ואסביר לו כל דבר מהו. נורא סקרן! רוצה לראות כל מה שעושים. זו תקופה כזו שתעבור. מצטערת שאינני איתכם. מתגעגעת אל עצמי , גם ואליכן אבל אינני יכולה... (:

יש תקופות כאלו זה בסדר שאת לא כאן זה לא בסדר שאת לא דואגת לעצמך . אין סיבה להתאפק ולא יקרה כלום עם הוא יבכה יקרה את חייבת לדאוג לעצמך וחמש דקות בשירותים לא הרגה אף ילד עם הוא בלול בלי סכנה . בבקשה יקרה זה דפוס שלילי שלנו לא לדאוג לעצמינו את חייבת לדאוג לעצמך . אוהבת ומחבקת ושולחת המון כוחות

בחיים יש לנו המון סדרי עדיפויות והמון בחירות לעשות והחלטות לקבל. אנחנו עושות את הדברים האלו בצורה מאד מושכלת ומאד מאפיין אותנו לדאוג לכולם ולהכל ולא לשים לב שבעצם על הדרך איבדנו את עצמינו ושכחנו אותנו. ואז מגיעים לפעמים רגעי התסכול והיאוש וכבד לנו ולחוץ ואנחנו בעצם לבד עם הכל כי מיסביב כולם מאד נהנים מזה שהכל מתוקתק ומסודר ועשוי וכולם מרוצים ואנחנו אוכלות את הצפרדע ואת הלב... לכן עכשיו כששמת לב לזה וזה במובן מסויים מפריע לך, קחי צעד אחורה ותכניסי גם את עצמך לתוך הדברים והאנשים שצריך לדאוג להם בבית, ותשימי את עצמך במקום הראשון, את לפני כולם, כי כשאת תרגישי טוב עם עצמך ובכלל, הכל יהיה קל יותר. זה לא ישנה או יפחית שום דבר מהמטלות והחובות שלך, אבל יהיה לך מקום בתוך כל זה. אנחנו נוטות לוותר על המקום שלנו, אז אל תוותרי כי גם לך יש מקום, קודם כל לך. ובאשר לפורום, אל תדאגי יקרה. חלק מלהחליט שאין לך זמן לכתוב בפורום הוא עד כמה שזה נישמע מופרך, לתפוש מקום. זה לסדר סדרי עדיפויות ולקבל החלטה שיש דברים שכרגע פחות חשובים ומספיק לקפוץ מידי פעם לביקור. רק חשוב במקביל שתרגישי טוב עם זה כי אין כאן חובות מהסוג הזה. את נמצאת כאן כמה שנכון לך ותמיד הכל הוא פונקציה של בחירה שלך, כשאת צריכה להפוך את זה באמת לבחירה שלך ולא לאילוץ, לא להרגיש שאת מאכזבת כי את ממש ממש לא. בדרך הזאת אני חושבת גם שתרגישי טוב יותר קודם כל עם עצמך וזה הכי חשוב. שיהיה קל ותהני מהקטנטן שלך כי זאת תקופה ממש כייפית... שלך - מציאות אחרת

את משהו משהו! לא מבינה איך את עומדת בזה.... תשתדלי לדאוג יותר לעצמך עד כמה שניתן אחרת תתמוטטי שמחה שמצאת כמה דקות לקפוץ לכאן מתגעגעת אלייך המוןןןן!!!! חיבוק חם ממני בדרך אלייך.... :) שחף

אין לך אף רגע לנשום לרווחה אם זה לא דבר אחד אז זה דבר אחר אין ספק שהחיים שלך לא משעממים אפילו לרגע אחד ככה זה כשיש ילדים שהולכים לבית הספר ומיוחד כשיש עוד פעוט בבית שדורש המון תשומת לב אומרים שכשהפעוטים האלה לומדים ללכת אנחנו מתחילים לרוץ-אחריהם יפה שלי אני תמיד שמחה לראות אותך כשאת יכולה להכנס הלוואי והיית נכנסת לעיתים קרובות יותר אבל זה מה יש נכון ? מתגעגעת אלייך המון המון אוהבת אותך שבוע טוב מאמי חטולית

תמיד טוב לראות אותך כאן איתנו וכמובן שמתגעגעים אולי תפתיעי... ככה מדיי פעם... לקבל אנרגיות בנתיים שולחת לך מכאן אנרגיות להשתלט על כל המשימות איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית