העוזרת המעצבנת

כן, זה נשמע כמו עוד פרק מצחיק מסיינפלד קומדית מצבים לא יודעת אם מישהי ראתה את הפרק "העוזרת" במציאות הפרק הזה יושב אצלי ממש לא טוב ולא קומדיה בכלל אפילו ט' איך? מזה חוד' יש לי עוזרת מישהי עם תינוקת שזקוקה לעבודה היא מצויינת לפי המלצותיה (מאימי) רק שאין לה סידור לתינוקת הסכמתי שתבוא לעבודה עם התינוקת יש לי בבית הכל לתינוקות סלקל, לול צעצועים ואם היא טובה ועושה את העבודה כמו שצריך אז לא מפריע לי ההפסקות בגלל התינוקת לא נורא פעם ראשונה פעם שנייה רושם טוב ואז שנפתחנו, כמו שאומרים הסתחבקנו מתחילה החוצפה: התינוקת הקטנה ישנה לה אבל היא מפסיקה את העבודה שוב. למה? כוס קפה וסיגריה לא אחת, שתיים מילא אחת בהתחלה אחת בסוף אבל כל רגע? במקום שאני אעיר לה הערות היא מעירה לי! רומזת "אוף, בבית אחד שאני עובדת בעלת הבית נמצאת, אני מתה שהיא תלך משגעת אותי, כל מה שהיא אומרת לי אני אומרת לה כן..כן ועושה מה שאני רוצה.. שתלך.." לא עיכלתי את המשמעות. זה עלי! כי אחרי זה כל פעם שאני מבקשת ממנה נניח לנקות ספציפית משהו מסויים דווקא עליו היא מדלגת! ולא עושה. כדי להבהיר לי שלא אעיר לה הערות ושהיא עושה מה שהיא רוצה. וכך פעם, פעמיים שלוש. אומרת לי מה לעשות! יום אחד הסברתי לה איך לנקות למעלה קטעה אותי במן טון לא סמפטי: "לכי תקני שמרים לבצק במכולת!" ואני שותקת הולכת וקונה.. פשוט אי אפשר להעיר לה! היא לא סופרת אותי בכלל. עד שדיי, החלטתי ש... אבל במקום להתמודד מולה, להתעמת מולה ולומר לה בפנים מה שאני חושבת בלי להתבייש וכן להגיד לה לה מה היא לא עושה לא נכון נכון ויש לה הרבה טעויות בחרתי להתחבא ולהתחמק ולשלוח לה סמס מתנצל שבחג אנחנו לא פה (במקום לדבר איתה ולהעמיד אותה במקום) לא רוצה לדבר איתה! חוששת מפניה. אני פשוט מרגישה כישלון שאני לא מסוגלת להעמיד במקום אפילו עוזרת בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע יש לי אופי דוחה.

אבל כן קשה לנו לעשות דברים מסויימים ואולי זה השיעור שלך לנפנף אותה ואז להרגיש שבכל זאת התקדמת עם משהו . מחבקת אותך ומבינה את ההתמודדות

כפי שאמרת, בוחרת הרבה פעמים אצלנו דברים שאמורים להיות פשוטים הופכים לקשים. אבל כן יש לי אופי...בסופו של דבר , בשורה התחתונה יוצא שפיטרתי את העוזרת ב-סמס. וכל זה בגלל אי נעימות וחוסר יכולת להתמודד מולה. אם הייתי יודעת מראש להציב גבולות, ולהעמיד דברים במקום זה לא היה מגיע לכך. וזה היה מתנהל כפי שזה אמור להתנהל. ועד עכשיו, אין מושג איך עושים את זה. זה אמור להיות כל כך פשוט! ובכל זאת דווקא לי זה הכי קשה..

קראתי את מילותיך קראתי גם את כל הדברים שכתבו לך, ברור שגם אני חושבת שאין לך אופי דוחה, ממש ממש לא. אין שום סיבה שתלקי את עצמך כך. אני חושבת על סמך התחושות שלי וההרגשה האישית שלי מול סיטואציות מהסוג הזה, שאנחנו מסתפקות במה שיש וגם אם ניראה לנו שזה לא טוב מספיק אנחנו לא מעיזות להעיר ואפילו מתקנות בעצמינו למרות ששילמנו ממיטב כספינו על העבודה הזאת. בשבילי להגיד למישהו שהוא לא טוב מספיק זה לפגוע בו, בפרנסה שלו, ובקיצור להיות רעה, ולכן מעדיפה להבליג. הסיבה היא שאני לא מרגישה ראויה לטוב ביותר ולכן מתפשרת גם על הרבה פחות. בקיצור העבודה היא על להכניס פנימה לתוך הרגש שמגיע לך הטוב ביותר ושאת לא מתפשרת על פחות מיזה, ומי שלא נותן לך את הטוב ביותר מפוטר מהעבודה. כמו שהעוזרת הזאת רוצה כסף על העבודה שלה, כך את זכאית לדרוש מימנה את העבודה באופן הכי טוב. הערכה מתבטאת בכסף ואם אין הערכה גם לא משלמים אלא מפטרים. חיבוק, שלך - מציאות אחרת